איך מתמודדים עם אובדן הורה לפי הפסיכולוגיה

עמיחי לוי יועץ זוגי ומטפל רגשי

  יור' "זוגיות" מכון לאבחון וטיפול זוגי/רגשי

 

איך מתמודדים עם אובדן הורה? טיפול, כלים ותמיכה פסיכולוגית

, שכול ואובדן הורה

אובדן הורה כולל טווח רחב של רגשות החל בעצבות עמוקה ועד כעס.

מדובר בתהליך נורמטיבי של התמודדות עם אבל ושכול, שמשך הזמן שלו תלוי באישיות האינדיבידואלית של המתאבל, אך בדרך כלל אורך כשנה.

כל אדם צריך לעבור את המסע האישי שלו כדי להשלים עם אובדן ושכול. לאחריו נגיע בד"כ לקבלה של האובדן.

המפגש עם המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

תרבויות שונות מציעות דרכים שונות להתמודד עם האבל, אך המכנה המשותף לכולן הוא ההכרה בקושי ובצורך לעבד את האבל, על מנת לחזור לחיים.

 מוות של הורים הוא אבן דרך בחייו של אדם, אובדן קשה להתמודדות, בין אם מערכת היחסים עם ההורה הייתה טובה ובין אם היא הייתה קשה ומורכבת.

כך או כך, קשר בין ילד להורה הוא תמיד רב משמעות, והוא נחווה בכל גיל כחוויה קשה ומכאיבה.

מוות של הורים הוא אבן דרך בחייו של אדם, אובדן קשה להתמודדות, בין אם מערכת היחסים עם ההורה הייתה טובה ובין אם היא הייתה קשה ומורכבת.

כך או כך, קשר בין ילד להורה הוא תמיד רב משמעות, והוא נחווה בכל גיל כחוויה קשה ומכאיבה.

למעשה, מחקרים עדכניים מלמדים אותנו כמה מעט אנחנו יודעים על ההשפעות הפסיכולוגיות של אובדן הורה על אנשים מבוגרים, נורמטיביים ומתפקדים:

החברה נוטה לצמצם השפעה זו, עם ציפייה מרומזת לחזרה מהירה לדרישותיה של השגרה וצמצום הביטויים הרגשיים הקשורים במוות.

ציפיות כאלה תורמות לתחושת חוסר המובנות שחווים מבוגרים המתאבלים על הורה שאבד, ישנם דיווחים רבים על קשיים נפשיים שצפים שם:

קונפליקטים בזוגיות ובמערכת הנישואים על רקע התמודדות אחד מבני הזוג עם המשבר, פגיעה בהערכה העצמית של היתום והופעה של תסמיני דיכאון שלא נכחו קודם.

ויש לכך אישוש במחקרים:

אובדן הורה עלול להוביל לסיכונים מוגברים לפיתוח בעיות בריאותיות, רגשיות ונפשיות לטווח ארוך, כמו דיכאון, חרדה ושימוש בסמים.

זה נכון במיוחד כאשר היתום/ה אינה/ה זוכה לתמיכה נפשית מספקת במהלך השכול, ואם הוא צעיר יחסית בעת שההורה נפטר.

בנוסף, אובדן הורה בשנות הילדות וההתבגרות מעלה משמעותית את הסיכון לפיתוח בעיות בבריאות הנפש, ולפי הסטטיסטיקה, בערך 5% מבני הנוער עד (גיל 15 ומטה) איבדו הורה אחד או אפילו שניים.

 אבא יש רק אחד ואמא יש רק אחת

למרות שאובדן הורה נתפס כחלק התפתחותי צפוי מתוך שלל האירועים המצערים בחיים, אנחנו מתחברים שם לסיפור חיינו, למשפחה, לבית בו גדלנו ולתבנית נוף מולדתנו.

החברה אינה מצפה שהאדם המבוגר יגיב באופן עוצמתי לאובדן ההורה. אחרי הכל, מדובר באירוע שקורה לכל אחד בשלב כל שהוא והדבר הינו צפוי, במיוחד כשההורה מגיע לגיל מבוגר מאד. עם זאת, ההורה הינו חלק משמעותי מאד מהעצמי של האדם.

יש ציטוט המבטא זאת היטב: "ההורים שלנו הם בדרך כלל היחידים שמכירים אותנו מהיום שנולדנו".

אנחנו רואים כי ההנחה הזו שהעוצמות יהיו נמוכות יותר אינה מתממשת במציאות. מחקר מ-2023 שהתקיים בשוודיה מצא כי מוות של הורה בבגרות קשור לעלייה באובדנות לאורך שנים רבות, נמצא כי הסיכון גובר בסמוך לתאריך הפטירה של ההורה. כמו כן, נמצא כי הסיכון גבוה יותר בקרב נשים, שאיבדו את אימן ולא נמצאות במערכת יחסים זוגית.

נקודה חשובה על התמודדות עם אובדן הורה בחיי העבודה: חשוב לדעת שבישראל החוק קובע כי לכל עובד מגיעים עד שבעה ימי חופשה במקרה של מוות של קרוב מדרגה ראשונה (במידה ויש לו ותק של שלושה חודשים), אך החוק אינו מגדיר מתן ימי חופשה במקרי מוות של קרוב שאינו מדרגת קרבה ראשונה, או מוות של חבר קרוב. בן או בת שאיבדו הורה מוזמנים אפוא על פי חוק, לתקופת שהות סימלית שמאפשרת לעכל את ההלם, העצב והיגון ורק לאחריהם לשוב לעבודה ולתפקד באופן מלא.

 אובדן הורה: שבר כהזדמנות

המוות מחייב אותך לעצור.

הנסיבות קשות, מכאיבות ועצובות, אך הנקודה בה אתם מצויים כעת מאפשרת התבוננות ייחודית על הקיים:

המשפחה, הנכדים, על אלבומי התמונות משנים רחוקות ומקומות נשכחים.

זכרונות נשכחים על הילדות, ההתבגרות והיסטוריית המשפחה מתנקזים כולם במהלך השבעה.

המפגש עם מנחמים יזמן אל דלתך סיפורים ואירועים שלא הכרת, או שהכרת בדרכך, וכעת תוכל לשמוע על אבא או אמא מזווית ראות אחרת, כבני אדם.

נאמר כבר כי ראשי התיבות של המילה חכם הם חצי כוס מלאה.

חשבו, תנו לעצמכם להרגיש, הטו אוזן והקשיבו למה שנאמר וגם לחומרים רגשיים שנמצאים מעבר למילים:

אילו חלקים בסיפור חייו/ה העביר ההורה הלאה?

איך נראתה ילדותו שלו מה תיקן, או ניסה לתקן, במסלול חייו?

כיצד ההורה שלך משתקף בעיניי הילדים אתם, האחים והאחיות?

כיצד משתקפת דמותו/ה בעיניי האחים והאחיינים?

האם יש גם לך הזדמנות לתקן עם אחד/ת מחברי המשפחה?

תמיד קיימים עניינים לא פתורים ולו רק מעצם העובדה שמשפחה היא מקום כואב.

יתכן שהאבל יציע גם אפשרות להניע תהליכי סליחה, השלמה וקבלה, של עצמך ושל אחרים. חשוב לנסות להקשיב.

שלבי האבל והאובדן לפי קובלר רוס

מודל חמשת השלבים שפיתחה קובלר רוס ב-1969, מתייחס להתמודדות עם המוות ותחושת האבל בכל אובדן אנושי, לא רק של הורים.

שלבים אלו אינם מוגבלים לפרק זמן מסוים ולעיתים מופיעה מעגליות, כאשר המתאבל חוזר באופן ספירלי, לשלב מוקדם יותר, מנקודת מבט אחרת.

יש הטוענים כיום כי תהליך עיבוד האבל כל כך אינדבידואלי, שהמודלים ההתפתחותיים לעיבוד שכול ואבל אינם תקפים עוד.

בכל אופן, זהו המודל הקלאסי והמשפיע אותו ניסחה אליזבט קובלר רוס:

הכחשה ובידוד

הכחשה היא ההתנגדות הלא מודעת לקבל עובדות שקשורות לאובדן ולהשתשלשות האירועים עד שמגיע המוות עצמו.

מעניין בהקשר זה, שגם כאשר מוות של הורה ידוע וצפוי מראש, עדיין יעברו רוב המתמודדים הכחשה, חלקית או מלאה. הנפש נעזרת בה כמנגנון הגנה טבעי ששומר מפני הרגשות הקשים של סופיות החיים ומות ההורה.

כעס

כעס מתבטא בהרבה דרכים . אנשים המתמודדים עם קשיים בוויסות רגשי עלולים להפנות את הכעס פנימה אל עצמם, או להשליך אותו על אחרים.

התמקחות

באופן מסורתי כאשר אנשים עומדים בפני מוות הם מנסים להתמקח עם האל בו הם מאמינים ולהרחיק את המוות.

 דיכאון

דיכאון הוא שלב שמגיע בתחילת קבלה של המוות. בשלב זה באופן טבעי מרגישים עצב, חרטה, פחד וחוסר וודאות.

קבלה

בשלב זה מתרחש ריחוק רגשי שמאפשר קבלה וראיה אובייקטיבית של המציאות.

חמשת השלבים יכולים לבוא לידי ביטוי בעוצמות משתנות גם בהתמודדויות עם מצוקות פסיכולוגיות אחרות, לאו דווקא עם מוות.

תהליך עיבוד אבל יופיע גם במקרים של טראומה, פיטורים מהעבודה, פרישה מוקדמת , גירושים, פרידה מקשר זוגי משמעותי ועוד.

דיויד קסלר, אב שכול, פרסם ב-2019 ספר חשוב שנקרא השלב השישי על עיבוד אבל, בו הוא מוסיף לחמשת השלבים גם מציאת משמעות.

כמה זמן נמשך תהליך האבל?

אין לוח זמנים מוגדר מראש לאבל, אבל ההנחה שרבונו נתחיל להרגיש יותר טוב יותר תוך 6 עד 8 שבועות.

תהליך האבל הנורמטיבי עשוי להימשך בין חצי שנה ל-4 שנים.

שלבי האבל ביהדות

ביהדות קיימות הלכות שמסייעות לאדם להתמודד עם המוות. היהדות מבחינה בפרקי זמן שונים שעוברים מאז הפטירה. כאשר כל זמן מוגדר מבחינת משכו ומבחינת המגבלות שחלות על האבל. המגבלות באות לאפשר לאבל להתאבל, ולחברה לכבד את הזמן שהאבל צריך על מנת להתאבל אך גם לא לאפשר לו לשקוע באבל יתר על המידה ולסייע לו לחזור לחיים שגרתיים.

השבעה

השלושים

אזכרת השנה

 בדרך כלל תופיע גם חוויה של אובדן מסוים של הקשר לילדות ולבית אבא ואמא, כמו גם אובדן של סביבה מוכרת שאפשר היה לחוש בה ביטחון.

כשיש למתאבל ילדים, מתעוררת עצבות על כך שההורים כסבא וסבתא לא יהיו עוד כדי לראות את נכדיהם גדלים ומתפתחים.

הזיות לאחר אובדן

הזיות (הלוצינציות) מופיעות בדרך כלל במצבים קשים של פסיכופתולוגיה, אבל הופעתן לאחר אובדן היא מצב נפשי זמני שמופיע בקרב מתאבלים, במיוחד בקרב אבלים שהתמודדו בעבר עם הפרעות נפשיות.

הזיות לאחר אובדן מתארות מצב בו אדם הוזה שהוא רואה או שומע את האדם שאיבד, כאילו שהה בזמן הווה בנוכחותו, חוויה אינטרוסיבית (חודרנית) שמזכירה פלאשבק ב-PTSD.

המחקרים הקיימים מצביעים על כך שכ-30%-60% מהמתמודדים עם אובדן פוגשים בתודעתם את האדם האהוב לפחות פעם אחת, חלקם אף מדווחים על מפגשים נוספים.

המצב עלול להחמיר כאשר האבל מאמץ לעצמו מיומנויות "תקשור" (בהן נוצר לכאורה קשר של ממש עם נשמת ההורה המת) שעלולות גם להאריך ולהשהות את התמשכות האבל הנורמלי.

בדרך כלל, כאמור, הזיות מאפיינות מצב פסיכוטי ומעידות על הפרעה נפשית הדורשת התערבות פסיכיאטרית מיידית.

עם זאת, כאשר הזיות מופיעות לבדן, ללא סימפטומים נוספים, לא ברור האם ניתן לראות בהן כפתולוגיה נפשית של ממש.

PBHE הוא מצב מנטלי שעדיין לא נחקר מספיק, וגם כאשר פורסמו מחקרים, מרביתם אינם עומדים בתנאי מחקר אמפיריים, או שהם בעלי מדגם לא מייצג ומסתמכים על דיווח עצמי וראיונות אישיים.

זיגמונד פרויד שיתף את אחד ממטופליו

כי איבד את בתו סופי, בהיותה בת 26 בלבד,

  13 שנים קודם לכן.

פרויד הציג אז את התליון שלבשה בתו,

מחובר לשרשרת השעונים שלו ואמר:

 ״הנה, היא נמצאת כאן .

איך לספר לילדים בגיל הרך על אובדן הורה?

תפיסת המוות כסופי ובלתי הפיך מתגבשת סביב גיל 7-8.

חשוב להסביר את המוות במילים פשוטות לילדים צעירים יותר.

לדוגמא, כשמישהו מת הוא לא נושם, לא אוכל, או מרגיש רעב או קר ואי אפשר לראות אותם שוב.

לא משנה כיצד ילדים מתמודדים עם מוות או מביעים את רגשותיהם, הם זקוקים לתגובות רגישות ולא שיפוטיות מצד המבוגרים.

האם נכון לעודד ילדים צעירים לבוא להלוויה של הורה?

ככלל, מומלץ לאפשר לילדים להשתתף באזכרה או הלוויה של הורה.

מצד שני, אף פעם לא כדאי לחייב, וגם לא לשדל, ילדים להשתתף בהלוויה או אזכרה.

חשוב לברר עם הילד מהן הסיבות שהוא בוחר לא להשתתף בטקס, במטרה להתמודד נכון עם הפחדים, השאלות והסקת המסקנות הפנימית שלו.

טיפול פסיכולוגי באבל לאחר אובדן הורה

 כל חוויה של אובדן הורה היא סובייקטיבית, מורכבת וייחודית עבור "הילד" שחווה אותה, גם אם הוא כבר אדם מבוגר ועצמאי.

בטיפול פסיכולוגי טוב ניתן לקבל כלים רבים להתמודדות, כמו גם לבחון את החשיבה האישית לעומת המציאות, למשל הפחתה של רגשות אשם וכעס המופיעים לעיתים במהלך עיבוד האבל. טיפול נפשי משפר את מצבו המנטלי של אנשים המתמודדים עם אובדן, הנחה שאינה מבוססת רק על אינטואיציה:

מחקר דני שפורסם ב-2018 מלמד כי אנשים המצויים בתהליך אבל בעקבות אובדן של אדם קרוב והשתתפו בטיפול בשיחות / פסיכותרפיה, שהוגש על ידי רופא כללי, מועדים פחות לפתח הפרעות נפשיות עתידיות ומצויים בסיכון מופחת לאובדנות בהמשך החיים.

מדובר אמנם בסטטיסטיקה של יותר מ-200,000 איש, אבל יש במחקר כמה שאלות שנותרו פתוחות.

המסקנה הראשית, בכל אופן, מסתדרת עם השכל הישר. בנוסף לטיפול פרטני, גם טיפול קבוצתי רלוונטי כאן.

בין היתר, בכוחה של קבוצה לסייע למתאבל בשיתוף מחשבות ורגשות העולים בו, קבוצות תמיכה עשויות לקום לאור צורך, ולא תמיד מחייבות הנחיה מקצועית, למשל קבוצות לעזרה עצמית, או לקום למטרה שונה ולהפוך באופן ספונטני לקבוצת תמיכה, למשל קבוצת פייסבוק על נושאים משפטיים שמספקת תמיכה ואוזן קשבת למטפלים עיקריים.

טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה הם כלים יעילים בהתמודדות עם הרגשות, המחשבות וההתנהגויות שעולים בתקופת עיבוד האבל

"אף אמת אינה יכול לרפא את העצב שאנו מרגישים מן האובדן של אדם שאהבנו. אף אמת, אף כנות, אף עוצמה, אף אדיבות, אינה יכולה לרפא יגון זה. כל שאנו יכולים לעשות הוא ללוות את העצב הזה עד הסוף, וללמוד דבר-מה ממנו" (הרוקי מורקמי מתוך הספר "יער נורווגי", מפי הדמות 'טורו ווטנבה) אובדן של הורה הינו אירוע משמעותי, כואב ותפניתי בחיינו. לעיתים, הכאב כה גדול עד כדי הרגשה שלא ניתן להכיל אותו. תהליך האבל מורכב ממספר שלבים ומנעד של רגשות, כעס, טינה, יגון, צער. משך הזמן של האבלות תלוי בנפש ואישיות האדם ולרוב אורך כשנה, מובן שהזיכרון של ההורה יפעם בנו בכאב אולי למשך כל חיינו אך לזמן יש אפקט משכך, ולו במעט. כמו כן, היכולת להתמודד והכיל את האובדן משתנה כתלות בגיל ושלב החיים בו האדם נמצא. רגשי הכאב סביב אובדן ההורה, תמיד יהיו קשים בין אם מדובר במערכת יחסים מורכבת או פחות אל מול ההורה הנפטר. חשוב לזכור שאנו לא לבד, רבים לפנינו חוו זאת וקיימים מערכות תמיכה וטיפול ייעודיות לעתות משבר אלו.

אבל על הורים

אדם יתום על פי הגדרה הוא אדם אשר שכל את אמו/ אביו או שניהם. משתמשים במונח זה לרוב על מנת לתאר אדם שאיבד את הורה או את שני הוריו טרם שהגיע לגיל בוגר. כאשר אדם עודנו קטין ומאבד את הוריו נוצר מצב מורכב שכן הוא עדיין תלוי בדמות מטפלת, וכאן הכאב עשוי להיות קשור גם לתחושת חוסר אונים של הילד. כמו כן, אובדן הורה בגיל יתמות עשוי לשבש את תהליך ההתפתחות הטבעי ולייצר טראומה שתלווה אותו גם בחייו הבוגרים.

ככלל, אבל ואובדן מתייחסים לשכול של אדם אשר יש לו משמעות כלשהי בחיינו שבלכתו נחוש צער, אבל ותחושת חוסר. בפרט, אובדן הורים הינו ציון דרך שאף על פי שרובנו (מי שיאריך ימים לאחר הוריו) נחווה זאת, אין זה הופך זאת לקל יותר. מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת בטרם תשכיביני לישון אף פעם לא נפסיק להיות הילדים של הורינו, גם בגיל מבוגר. בכל גיל, חוויית אובדן ההורה תקטע לנו את התחושה האשלייתית, שההורה יהיה שם לנצח עבורנו. רוב האנשים חיים את חייהם מבלי להיות מוכנים לרגע הזה של אובדן הורה, בין אם הוא אהוב ובין עם מערכת היחסים איתו מסועפת וקשה. במקרים ממסוימים אנשים מעידים כי אובדן ההורה הותיר אותם בתחושת ניכור וחוסר השתייכות לעולם, לאחר שמי שהביא אותם, טיפל ודאג להם כל חייהם, נפטר.

איפה האובדן תפס אותי?

תגובה לאובדן של אחד ההורים או שניהם, תהיה אחרת לגמרי בכל תקופת חיים וגיל. כך למשל, תגובה של ילד בגיל הרך, לא תהיה כמו תגובה של ילד עם הבנה בשלה יותר. לאובדן של הורה בילדות קיימות השלכות משמעותיות אשר לא קיימות בגילאים בגירים. כעת נסקור באופן כללי את התגובות המאפיינות כל שלב לאובדן של הורה:

ינקות וגיל הרך- אובדן הורה בינקות מורגש על ידי הפעוט. תינוקות ופעוטות יכולים לחוש כאשר דמות מוכרת וקרובה לא נמצאת. תחושת החסר תתבטא בעיקר סביב מילוי צרכים, הזנה, חום, מגע, ריח וקירבה. מובן שהמוות כרעיון לא נתפס בגיל זה, על אחת כמה וכמה בשלבים טרום מילוליים, אין זה אומר שלא קיימת תחושת חסר חלל וגעגוע. לעיתים נראה שינויים בהתנהגות כמו התקפי זעם או בכי. חשוב מאד מצד הדמויות המטפלות, להמשיך את הטיפול- סיפוק צרכים ושמירה על סדר יומו של התינוק כפי שהיה לפני כן.

אובדן הורה בילדות (מגיל שנתיים ומעלה)- בגילאי פעוטות של שנתיים לערך ומעלה, מתוודעים לראשונה לרעיון המוות, הם שומעים אותו סביבם ומודעים לקיומו אך עדיין אין להם יכולת להבין את המוות שכדבר בלתי הפיך, שמי שהולך לא ישוב. תגובות אפשריות של ילדים צעירים למות הוריהם הם מגוונות ומשתנות בהתאם לאופיו של הילד, יש ילדים שיישארו ממש אדישים למשמע הידיעה, כאלה שיפתחו פחדים וחרדות ואף אלו שיחזרו להתנהגויות ששייכות לשלבי התפתחות מוקדמים (רגרסיה) כגון מציצת מוצץ. בכל מקרה קיימת חשיבות גבוהה מאד לתיווך נכון של האובדן על ידי המבוגרים וטיפול רגשי מותאם גיל לילד. במקרים מסוימים אובדן הורה מוביל לדיכאון אצל ילדים על כן, קיימת חשיבות מכרעת לחיזוק מערכת התמיכה שיש סביבם, סבים, דמויות משפחה אחרות, דמויות חינוכיות וטיפוליות. חשוב לציין שאצל ילדים, נושא האובדן עשוי להעלם ושוב לעלות במשך השנים וזה דבר טבעי, הקשור לתהליך עיבוד האובדן, הדבר מעיד על כך שהילד מעבד כל פעם מחדש את האובדן בהתאם לשלב והרמה קוגניטיבית והתפתחותית בה הוא נמצא.

גיל ההתבגרות- מדובר כאן בגיל ביניים. נער מתבגר טרם השלים את ההתפתחות הקוגניטיבית והמוח שלו עדיין ממשיך להתפתח. עם זאת, תפיסתו את מושג המוות כבר יותר קרובה לתפיסה בשלה של אדם בוגר מאשר לשל ילד. קיימת כמובן הבנה של סופיות ואל חזור. בגיל זה הילדים עדיין זקוקים להורה מאד, מתרחשים תהליכים פסיכולוגיים משמעותיים מאד המאפיינים את הגיל שבמסגרתם להורה יש תפקיד חשוב מאד, כמו תהליך של יצירת זהות ונפרדות מן ההורה. בדומה לכל גיל, גם כאן קיימת חשיבות לנסיבות כמו קירבת הנער להורה שנפטר לגילו בשנים ולאופיו ולרמת מורכבות הקשר איתו/איתה. עיסוק מרכזי של המתבגר הוא סביב העתיד ואירועים מרכזיים בחייו כמו גיוס ללא ההורה הנפטר. לעיתים, יש תופעה של האשמה עצמית של המתבגר שעשויה להתרחש גם בקרב ילדים צעירים יותר. אצל מתבגרים קיימת כבר יכולות אמפתיה מפותחות, על כן קיים סיכון שהמתבגר ייטה לבטל את כאבו שלו למען ההורה הנותר או שאר בני המשפחה, מה שלא מאפשר למתבגר להתאבל בצורה מלאה לעיתים, על ההורה הנפטר. כמו כן, קיים סיכון שהמתבגר ימצא את נחמתו בנתיבים המסכנים אותו כגון אלכוהול, סמים או חברה לא מיטיבה. יש לשים לב למתרחש אצל המתבגר ולעודד אותו לחוות את תהליך האבל הפרטי שלו עד סופו. קיימת יעילות רבה במציאת מטפל עליו המתבגר סומך, בתור דמות ניטרלית אשר מלווה אותו לאורך תהליך האבלות.

אובדן הורה בבגרות- כולנו יודעים שהורינו ימותו וקיים סיכוי טוב שזה יקרה אחרינו. ידיעה זאת לא הופכת את תהליך האבל ליותר קל. עם זאת, ידיעה פתאומית על מות הורה עשויה להיות בעלת כאב מכופל בשל אפקט ההפתעה. עם זאת, גם פטירה בבשל מחלה ממושכת של הורה, מביאה איתה כאב עצום בעת לכתם. חוויה נפוצה בעת פטירת הורים בגיל היא בוגר היא חוויה של החמצה, בין אם זה ליווי לאירוע חשוב בחיינו או לראות את הנכדים שנולדו, או פשוט רגעים קטנים ומילים שנותרו באוויר שלא נאמרו להורה. תופעות רגשיות נוספות הנפוצות בשל אובדן הורה הם חרדה, דיכאון, או התמודדויות שונות אחרות שכבר חלפו וכעת חוזרות. קיימת חשיבות רבה לעיבוד ראוי והשלמת תהליך האבל, בין אם זה יצריך להפחית עומס בעבודה ומטלות אחרות, חשוב להתרכז בנפש ואף מומלץ להיתמך על ידי טיפול רגשי מתאים.

התמודדות עם אובדן הורה

התבוננות עצמית

 אובדן הורה, בין אם הוא פתאומי או ידוע מראש, מזמין אותנו, לעיתים גם בלי שנרצה להתבוננות מחודשת על חיינו לצד אותו הורה וגם על עצמנו. אותה עצירה שכמו נכפתה עלינו בנסיבות קשות אלו, לעיתים מולידה נקודות מבט חדשות על חיינו ורצון לשנות ולהשתנות. זהו תהליך טבעי שקורה ואף מבורך שחשוב לאפשר אותו. לעיתים, הקירבה המשמעותית למוות, היא זו שמקרבת אותנו לחיים. אנשים מעידים כי לאחר אובדן יקיריהם הייתה בידיהם הבחירה אם למות ביחד איתם (מטאפורית) או להמשיך לחיות על כל המשתמע מכך.

שיתוף והתקרבות מחודשת לאהובינו:

לא חייבים להישאר עם כל תהליך אבל שכזה לבד ואף מומלץ לשתף ולאוורר את המחשבות, רגשות וחוויות עמוקות אלו עם קרובינו. לעיתים, איבוד הורה, שאצל חלק מהאנשים היווה עמוד תווך מוביל לתחושת זרות מול העולם וחוסר שייכות. בזמנים אלו קשרים קרובים לאנשים אהובים עשויים להתהדק, בייחוד קשרים עם אנשים שאהבו את ההורה הנפטר באותה מידה כמו אחים או דודים.

טיפול פסיכולוגי: מישהו מלווה אותי בדרך

בתרבות שלנו, אמנם נהוג לשבת שבעה ואצל חלק מהאנשים מביעים התחשבות במקומות העבודה, עם זאת בחלק מהמקרים ממהרים לשכוח בסביבה הקרובה את האבל וקיימת ציפייה לחזור לתפקוד מלא. כפי שציינו, תהליך אבל יכול להארך שנה ואצל חלקם לאורך שנים קיים כאב עמוק. חשיבות של תהליך עיבוד האבל הוא קריטי ואם נמהר לחזור לחיינו כפי שהיו ייתכן ויהיו לכך השלכות מאוחר יותר בחיינו. לעיתים תהליך אבל מתפתח שלא עובד היטב, מתפתח לדיכאון או מביא איתו חרדה. טיפול פסיכולוגי לאחר אובדן הורה יכול ליצור מסגרת לכאוס הרגשי והיגון, מקום שהוא הוא רק שלכם ומיועד לפגישה שלכם עם עצמכם, ועם הרגש. במסגרת הטיפול תוכלו לעבור דרך השלבים של תהליך האבל בצורה המאפשרת מקום אמיתי, ניטרלי, ומסודר לפרוק בו ולהיתמך.

לסיכום

תהליך אבל של אובדן הורה הוא מאורע כואב, בכל גיל או מצב. בתהליך אבל עולים רגשות אינטנסיביים, בדידות, כאב, זרות, פחד או אשמה. ההזמנה שלנו אליכם היא בראש ובראשונה לתת לגיטימציה לעצמכם ולבני משפחתכם להתאבל, בייחוד אם מדובר בילדכם. חשוב לראות את תהליך האבל כמעין תהליך החלמה, זמנים מיוחדים בהם יש התייחסות מיוחדת אחד לשני, ולעצמכם, התייחסות אוהבת, רכה וחומלת יותר מאשר בזמנים רגילים.

אובדן אדם אהוב הוא אחד הכאבים העמוקים ביותר שאדם יכול לחוות. התחושה של חלל ריק, הגעגוע שאינו מרפה, והשאלות שמציפות את הלב כל אלו הם חלק בלתי נפרד מתהליך האבל. הנה מדריך שיעזור לכם להתמודד עם האובדן.

1. הכירו בעצב וקבלו אותו

הצעד הראשון בהתמודדות עם אובדן הוא להכיר בכאב ולא לברוח ממנו.

תנו לעצמכם זמן: העצב הוא חלק טבעי מתהליך האבל. אל תנסו להדחיק אותו או להתעלם ממנו.

בכו אם צריך: הבכי הוא דרך טבעית לשחרור רגשות. השתמשו בו.

2. תנו מקום לגעגוע

הזכרו ברגעים הטובים: הקדישו זמן לחשוב על זיכרונות יפים עם הנפטר. אפשר לשתף בהם בני משפחה ולספר עליהם לילדים.

כתבו יומן: העלו את הרגשות והזיכרונות שלכם על הכתב. פעולה זו תסייע לכם לעבד את התחושות ולהתמודד עם הגעגוע.

3. מנהגי אבלות ביהדות חיבור לרוחניות

המסורת היהודית מציעה מסגרת להתמודדות עם האובדן:

השבעה: 7 ימים של התכנסות, שיתוף זיכרונות ותמיכה הדדית. השבעה נותנת מקום לכאב ולבכי תוך כדי חיזוק הקשר המשפחתי.

השלושים והשנה: זמנים שבהם מעבדים את האבל בשלבים. כל שלב מסייע לעבור ממצב של כאב עמוק לקבלת המציאות.

אמירת קדיש: תפילה זו מזכירה לנו שהנשמה נצחית ושהחיים ממשיכים, עם חיבור לה' ולרוחניות.

4. התחזקו באמונה

האובדן בעולם היהדות: ביהדות מודגש שהנשמה היא נצחית, והמוות הוא מעבר לעולם אחר, גבוה יותר. הידיעה הזו מעניקה נחמה שהאהוב שאבד נמצא במקום טוב.

תחושת שליחות: היהדות מעודדת אותנו לקחת על עצמנו מצוות ומעשים טובים לזכר הנפטר, מה שמעניק תחושת משמעות גם בזמנים של כאב.

5. הקיפו את עצמכם באנשים תומכים

שוחחו עם משפחה וחברים: אל תתמודדו לבד. הקשר עם הסביבה יכול להקל על תחושת הבדידות ולתת כוח.

שיתוף בזיכרונות: השיח על הנפטר עם אנשים שמכירים אותו מחזק ומחבר.

קהילה תומכת: היהדות מדגישה את החשיבות של קהילה. המנחמים שבאים לנחם בזמן השבעה הם דוגמה לתמיכה הקהילתית.

6. עשו מעשים טובים לזכרו

תרמו לזכר הנפטר: ניתן להקדיש צדקה או סיוע לנזקקים לזכרו, זכרו כי מעשים טובים מועילים לנשמת הנפטר.

למדו תורה או הקדישו תפילות: לימוד פרק משניות או תהיליםלעילוי נשמת הנפטר מחבר אתכם אליו ומשפיע בעולם הרוחני.

7. חפשו תמיכה מקצועית אם צריך

ייעוץ רגשי: אם אתם מרגישים שהאבל משתלט על חייכם, אל תחששו לפנות למטפל רגשי או יועץ מקצועי שיכול לעזור.

קבוצות תמיכה: הצטרפות לקבוצות של אנשים שחוו אובדן יכולה לספק חיזוק והזדהות.

8. התחברו לטבע ולשגרה

שמרו על הגוף והנפש: טיולים בטבע, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת יכולים לעזור בהתמודדות עם הכאב.

המשיכו בשגרה: גם אם קשה, החזרה לשגרה מספקת עוגן יציב בתקופה סוערת.

9. התחברו לרוחניות ושאבו כוח

תפילה אישית: פנו לה' ושפכו את הלב בתפילה. דברו על התחושות שלכם, בקשו חיזוק ונחמה.

לימוד אמונה: קריאה בספרי חיזוק ואמונה יכולה לתת פרספקטיבה רחבה ולעזור להתמודד עם הכאב.

10. תנו לזמן לעשות את שלו

אבל הוא תהליך: זכרו שהכאב אינו נעלם בין לילה. תנו לעצמכם זמן להתאבל בקצב שמתאים לכם.

האמינו בחיים: האובדן הוא חלק ממסע החיים, אך החיים ממשיכים. מצאו דרכים לחיות לצד הכאב ולא בתוכו.

לסיכום, אובדן הוא חוויה קשה, אך גם הזדמנות להתחבר למשמעות עמוקה יותר של החיים. ביהדות, תהליך האבלות והתפיסות הרוחניות מספקים כלים שמאפשרים להתמודד עם הכאב, לזכור את האדם שאיבדנו ולחזק את הנפש. זכרו שאינכם לבד יש לכם את ה', את המשפחה ואת הקהילה. עם הזמן, האהבה והחוזק הפנימי יאירו את הדרך.

אבל, שכול ואובדן הורה

שכול מתייחס לתהליך ההתאוששות ממוות של אדם קרוב. אבל הוא התגובה לכל סוג של אובדן. שניהם כוללים בתוכם טווח רחב של רגשות החל בעצבות עמוקה ועד כעס. התהליך של ההסתגלות לאובדן משמעותי עשוי להיות שונה באופן דרמטי מאדם לאדם, תלוי ברקע של אותו אדם, האמונות, מערכת יחסים עם האדם שהלך לעולמו וגורמים נוספים.

להלן נדון בנושאים הבאים:

מחשבות, רגשות והתנהגויות המאפיינות שכול

תהליך ההתאוששות מאבל

אבל מורכב

אובדן הורה

טיפול באבל

מחשבות, רגשות והתנהגויות המאפיינות שכול

רגשות המאפיינים אבל הם בין היתר, עצבות, כמיהה, אשמה, חרטה וכעס.

ישנם אנשים אשר יחוו תחושה של חוסר משמעות ואחרים יכולים להרגיש תחושת הקלה. רגשות, לעיתים קרובות, מפתיעים בעוצמתם והם עלולים להיות מבלבלים כמו למשל, כשאדם מאבד מישהו קרוב שהיה לו איתו מערכת יחסים מורכבת.

מחשבות במשך האבל נעות בין "אין משהו שאני יכול לעשות לגבי זה" לבין "זאת אשמתי, הייתי יכול לעשות יותר". מחשבות נוספות יכולות לנוע בין " היו לה חיים טובים" לבין "זה לא היה הזמן שלה ללכת". אנשים באבל יכולים לאמץ מגוון של מחשבות ורגשות כשהם מנסים להבין את האובדן שלהם.

התנהגויות בשעת אבל נעות בין בכי לצחוק ובין שיתוף ברגשות לאימוץ פעילויות שיש בהן שקט כמו למשל ניקיון, כתיבה או תרגילי כושר.

ישנם אנשים אשר יעדיפו להיות לבדם עם רגשותיהם וישנם אנשים אשר מוצאים נחמה בנוכחותם של אחרים, במיוחד אלה אשר מושפעים באופן דומה ע"י אובדן.

ניתן לחלק לשני סגנונות עיקריים את מכלול המחשבות, הקוגניציות, ההתנהגויות והרגשות השונים שאנשים מבטאים בזמן אבל: אינסטרומנטלי ואינטואיטיבי.

נוכל לראות אצל רב האנשים תערובת של שני סגנונות ההתאבלות.

התאבלות אינסטרומנטלית כוללת התמקדות בעיקר בפתירת בעיות ומטלות ומזעור ההבעה הרגשית.

התאבלות אינטואיטיבית מבוססת על חוויה רגשית שמובילה לשיתוף ברגשות, רצון לחקור ולגלות פרטים נוספים על מערכת היחסים שאבדה וזיהוי משמעות בחיים.

לא ניתן להצביע על דרך נכונה או לא נכונה לחוות אבל, אך ישנן דרכים שיכולות להיות מסתגלות יותר בהתמודדות.

תהליך ההתאוששות מאבל

כל אחד מתאבל בדרכו שלו ובזמן שלו. ישנם אנשים אשר לאחר 6 חודשים מתאוששים מהאבל וחוזרים לפעילות נורמלית על אף שהם ממשיכים לחוות רגעי עצבות.

אחרים עשויים לחוש טוב יותר לאחר כשנה ולעיתים אנשים ממשיכים להתאבל במשך שנים ללא שנראה שיפור או הקלה ולו זמניים.

יכולה להיווצר מורכבות עקב שילוב של האבל עם דיכאון או רמות גבוהות של תלות באדם שהלך לעולמו.

ישנם אנשים רגשיים יותר אשר צוללים אל תוך רגשותיהם.

רגשות קשים ומורכבים רבים מיוחסים לתהליך האבל אך יש לציין שבתקופה קשה זאת אינם נעדרים רגשות וחוויות של שמחה, סיפוק והומור.

חמלה עצמית, כושר גופני, תמיכה חברתית רחבה וטיפול פסיכולוגי יכולים לסייע להתמודד עם כמה מההיבטים המאתגרים ביותר של האבל.

אחד מתוך האתגרים הרבים המיוחסים להתאבלות על אובדן של אדם קרוב הוא ההסתגלות למציאות החדשה של חיים עם חסרונו של האדם הקרוב. לעיתים קרובות, הדבר דורש לפתח שיגרה מסוג חדש ואף לאמץ תחושה חדשה של זהות.

אבל מורכב

חווית האבל אינה דבר שהאדם יכול להתאושש ממנו לגמרי אך הזמן בדרך כלל ממתן את האינטנסיביות של חוויה זאת. המונח אבל מורכב מתייחס לסוג מסוים של שכול אשר באופן עקבי הינו דומיננטי בחיי האדם ומפריע לתפקוד היומיומי לתקופת זמן ארוכה.

סימפטומים של אבל מורכב כמעט זהים לאלו של אבל אקוטי והזמן שלוקח לאדם להתאבל נתון לשינוי מאדם לאדם ותלוי בהקשר אך אם הסימפטומים ממשיכים להופיע, ללא כל שיפור ונמשכים לפחות שנה או יותר ומפריעים לאדם לחזור לשגרת חייו ייתכן ומדובר באבל מורכב.

:הסימפטומים עשויים לכלול

עצבות אינטנסיבית

כמיהה וגעגועים

תחושות של ריקנות או חוסר משמעות

קושי בהעלאת זיכרונות חיוביים

חוסר תשוקה לתכנן תוכניות אישיות ולעסוק בתחומי עניין

מרירות או כעס

עיסוק חוזר בנסיבות הקשורות למוות.

אובדן הורה

בתפיסה שלנו כבני אדם את שלבי החיים, חלק ממהלכם הטבעי הוא שבשלב מסוים האדם מאבד הורה. אובדן הורה נתפס כחלק מהאירועים המצערים שמתרחשים בחייו של אדם.

החברה אינה מצפה שהאדם המבוגר יגיב באופן עוצמתי לאובדן ההורה. אחרי הכל, מדובר באירוע שקורה לכל אחד בשלב כל שהוא והדבר הינו צפוי, במיוחד כשההורה מגיע לגיל מבוגר מאד. עם זאת, ההורה הינו חלק משמעותי מאד מהעצמי של האדם. ישנו ציטוט שמבטא זאת היטב: "ההורים שלנו הם בדרך כלל היחידים שמכירים אותנו מהיום שנולדנו".

לעיתים הם מכירים אותנו טוב יותר ממה שאנחנו מכירים את עצמנו.

בני אדם נשארים הילדים של מישהו עד שההורים שלהם הולכים לעולמם, כך שמותם של ההורים מסמן את השלב האחרון לתוך עולם המבוגרים.

בנוסף עלולה להיות חוויה של אובדן מסוים של הקשר לילדות ולבית הילדות, כמו גם אובדן של סביבה מוכרת שאפשר לבוא לבקר ולחוש בה ביטחון.

 כשיש ילדים, ישנה עצבות על כך שההורים כסבא וסבתא לא יהיו יותר באזור כדיי לראות את נכדיהם גדלים. אובדן ההורה הינו אובדן משמעותי גם לאלו שלא התחתנו. רבים חווים תחושת בדידות וריקנות עצומה.

האובדן הוא אדיר וקשה להתמודדות, בין אם מערכת היחסים עם ההורה הייתה טובה ובין אם היא הייתה קשה ומורכבת. כך או כך, מערכת היחסים בין ילד להורה הינה חזקה ומשמעותית.

בנוסף לאובדן הנוכחות הפיזית של ההורה, ישנו אובדן של העצות, הידע, הסיוע והתמיכה שעשויים להיות חסרים במיוחד בזמנים קשים.

ישנו קשר מיוחד מאד בין הורה לילד ואובדן של הורה בכל גיל הוא חוויה טראומטית.

טיפול באבל על אובדן הורה

כל חוויה של אבל הינה חוויה ייחודית, מורכבת ואישית עבור האדם שחווה אותה. חוויה זאת תלויה בגורמים רבים וביניהם מבנה האישיות, חוויות קודמות של אבל בחיים, מערכת היחסים עם האדם שנפטר, מערכות התמיכה ועוד.

 בטיפול פסיכולוגי, המטפל יתאים את הטיפול לצרכים הייחודיים והספציפיים של כל אדם. למשל, בטיפול ניתן לעשות תהליך שיפחית באופן משמעותי רגשות אשם אשר לעיתים כרוכים באבל.

בנוסף לטיפול פרטני, ישנו גם טיפול קבוצתי אשר יכול, בין היתר, לסייע בשיתוף מחשבות ורגשות העולים כתוצאה מהאבל.

טיפול פסיכולוגי הינו אפקטיבי בהתמודדות עם הרגשות, המחשבות וההתנהגויות שעולים בתקופת אבל