'הזמן נמס בלי קול, בשקט, בקצב הדממה' עמרי בן עקיבא בשיר חדש

זה כנראה קשור לגיל, בוודאי קשור לאיזה בן אדם אתה
מה שבטוח שיום אחד, זה מגיע,
פתאום נופל לך האסימון
(ואסימון דווקא)
שהחיים עוברים מהר
שהזמן לא עוצר מלכת אף לא לשנייה,
שאין רגע אחד שאפשר להיות בו יותר מרגע,
שבעולם שכזה, המוגדר במקום ובזמן, כל הדברים שמתחילים,
מתישהו גם נגמרים
ומהר
וזה מייאש,
שהרי המרדף אחר הגשמת החיים,
אינו באמת אפשרי
לא בר מימוש
להשיג כל מה שאתה רוצה, צריך, מרגיש, חולם
וכמאמר חז"ל – 'אין אדם נפטר מן העולם וחצי תאוותו בידו'
וודאי שזה כך בתחומים היותר מהותיים, עמוקים, פנימיים

'איך החיים עוברים מהר'
אותו משפט בנאלי ופאטתי כל כך
המעורר מצד אלו שומעיו הצעירים
תמיהה מעורבת ברחמים
כלפי אומריו אלו המבוגרים יותר

פתאום נאמר על ידך בשיא הפשטות, הרצינות והכוונה