חבר אמיתי

יש לנו הרצאות של רבנים – מהפן האחד

היוטיוב מלא בהרצאות חיזוקים אמונה ביטחון תקווה העצמה להאמין בעצמי ביטחון עצמי וכו'

תכל'ס כשמגיע רגע האמת…

או ליתר דיוק רגע של חולשה

  והכל מתהפך

צעקות גערות בכיות שוברים מוסכמויות

אין שום הקשר בין ההרצאה. בין הספר הרוחני שאני אוהב – למציאות בשטח

היום אנחנו התגרשנו מהעולם

לא צריך חברים לא צריך סביבה

אפשר לשבת בבית ויש לך חבר טוב שקוראים לו אייפון הוא משעשע אותך כל הזמן בתוכן אין סופי

תמיד יש לו מה לחדש תמיד הוא מעניין

פשוט חבל ללכת ולדבר עם חברים… הכלי הזה יותר מעניין

התוצאה היא: מסתגרים בבתים…

אבל בלי חבר אי אפשר להתקדם בחיים

בלי חבר אי אפשר לי לצאת מהקשיים שלי מהתאוות שלי

חייבים חבר שאני יתן את עצמי למשמע הקשיים שלו

וממילא הוא יתן את עצמו למשמע הקשיים שלי

וכל אחד בלבבו יודע איך לעזור לעצמו

הרי הוא מכיר את עצמו ויודע מה התרופה שלו

הבעיה היא שיש רעשי רקע

אני מבולבל – אני לא מצליח להגיע לתרופה שלי

לכן צריך חבר שיקשיב שישמע שאני יוציא לו את כל הבילבול והתיסכול

יספר לו הכל

ממילא אני כבר ידע מה הפיתרון

 

ואתה בתור חבר

אתה לא צריך לענות לי הרצאה על הקושי שלי

אתה רק צריך לשמוע

לתת לחבר שלך לשפוך הכל

לשאול למה הוא ככה התפרץ

מה היה לו קשה שלכן הוא ככה התפרץ

איך הוא יכול לגרום לעצמו שזה יותר לא יקרה

לעודד אותו

למצוא בו נקודות חיוביות

כמו: תראה אתמול התנהגת מאד יפה

אז היום ברח לך.. לא כזה נורא.

אבל העיקר כמה שפחות לדבר כמה שיותר להקשיב

ככה יהיה לי למי להתקשר או למי לגשת כשאני יהיה סוער

כי משתלם לו להקשיב לי – כי בסופו של דבר הוא מרוויח מזה כי ככה גם אני מקשיב לו

הסוד הוא

תמיד כשאני סוער – חבר שלי רגוע ומלא השראה

ותמיד כשאני מלא השראה – החבר סוער

אז למה לא להיעזר אחד בשני

פשוט לקחץ חבל ולקשור

במקום שזה יסתובב מלא השראה בלי לדעת מה לעשות עם זה – ולמי להשפיע

וזה יסתובב סערורי ורותח ומקלל

בא נחבר…

 

 

אבל תנאי אחד חשוב ועיקרי

תקבל את החבר שלך

כמו שהוא!

אם הוא יבוא ויספר לך על עצמו דברים שלא האמנת שהוא כ"כ גרוע

ואתה תברח ממנו – פיספסת…

כי לך

לא יהיה חבר – אתה תפסיד

 

הרב שלי אומר

שדוד המלך סיפר לאנשים את הכאבים שלו וכולם זרקו אותו

הוא חיפש חבר שיבין אותו וכולם גערו בו על השטויות שעוברים לו בראש

עד שהוא בא ליונתן בן שאול המלך וניסה להיות חבר שלו

וסיפר לו על הקשיים שלו

אמר לו יונתן: איך אתה יודע את הקשיים שלי

אמר לו דוד: לא… אני מדבר על עצמי

מה – אמר יונתן – גם לך עוברות כאלו מחשבות בראש

וזה היה התפתח של החברות האמיתית שלהם

שנקראת במשנה "אהבת דוד ויונתן אהבה שאינה תלויה בדבר"

כי היה פתיחות

ועזרה הדדית

ובעיקר הכלה

כשאני מכיל את השני

מבחוץ זה נראה שאני מכיל אותו אבל בעצם אני מכיל את עצמי