זבנג וגמרנו? זבנג והתחלנו! – מתן תורה

כמו שהריון לא נגמר, אלא בלידה רק מתחיל תפריד אמיתי, לדאוג שהתינוק יגדל, עם קורת גג, אוכל, ביגוד, חינוך, השכלה, וחיבוק חם ואוהב, תפקיד שרק מתחיל בלידה למשך חיים שלמים בדיוק כך מתן תורה הוא בהחלט מעמד עוצמתי ומרגש בו הקב״ה נותן את התורה לעם ישראל, אבל זה לא נגמר שם, בהתגלות אלוקית חסרת תקדים מתוך עשן וברקים, קול שופר ורעמים, ברמה אלוקית שמשתקת את היקום כולו אמנם 50 ימי הכנה רוחנית וטכנית הסתיימו, אבל המעמד האדיר הזה שיכול להרגיש מספק ומשביע, הוא בעצם מעורר רעב וצמא לקראת תפקיד חדש הוא רק מתחיל חיים שלמים, מסע ארוך של כל אחד ואחת מעם ישראל להכניס וליישם את התורה בתוך כל מצב ורגע, בתוך כל פרט ומקום בחיים שלנו, באופן יומיומי זה מרגש לעמוד בהר סיני, כל נשמות ישראל, ביחד, כשמראה רעש ותחושה אלוקיים אוחזים בכל הגוף והנשמה, אבל הדבר המרגש באמת, יותר מכל זה, הוא כשכל העוצמה הזו פוגשת בקרקע ומתחילה כמו שתיל לצמוח בה.. מקיים בשקל שלו בצדקה, מברךעל כוס הקפה, מניח בבוקר תפילין, כשיהודי מדליקה נרות שבת אלו אולי רגעים קטנים ולא עוצמתי כמו הר סיני רועד ורועש יותר מהרגע שהתינוק יוצא לאוויר העולם, מרגש הרגע בו הוא מנסה לצעוד צעד הראשון, משום שזה הרגע בו הוא מתחיל את המסע שלו, לחיות..

התורה ניתנה במתן תורה, וניתנת מחדש כל יום, כמה שמחבר בין עם ישראל כולו לבורא, וכמקור אור להאיר את העולם, כל יום, ובכל דבר, גם בצעדים הקטנים.

התינוק, התורה, זה לכל החיים, כל רגע ממש, וזה בידיים שלנו.

חג שמח קבלת התורה, והגאולה, בשמחה ובפנימיות️‍

אהרן פריימן