וורט לפרשת השבוע

אם בחוקותי תלכו – אין אם אלא לשון תחנונים. כביכול בורא העולם אומר לעם ישראל, הלוואי ובחוקותי תלכו!

(על פי מסכת עבודה זרה ה, א)

פרשת השבוע נפתחת במילים "אם בחוקותי תלכו", ובשל כך הפרשה כולה נקראת 'בחוקותי'.

המילה בחוקותי משמעותה החוקים שלי אך יש לה גם משמעות נוספת, דברים החקוקים באבן.

התורה ניתנה לנו בשתי צורות, כתובה וחקוקה. ביום האחרון לחייו כתב משה רבינו את התורה בדיו על קלף. אך קודם לכן ניתנו לו עשרת הדיברות אותן חקק האלוקים בכבודו ובעצמו על שתי לוחות מאבן.

באות הכתובה, החומר ממנו עשויות האותיות – הדיו – נותר מציאות משל עצמו מאשר החומר עליו נכתבים האותיו – הקלף. אך מילים החקוקות באבן נהפכות לחלק מהאבן עצמה.

באותה מידה, בתורה יש היבט בה היא "כתובה" בנשמתנו, אנו מבינים אותה, היא מעוררת את רגשותינו ואף משנה את סגנון חיינו; אך עם זאת, היא נותרת שונה ונפרדת מעצמיותנו. אך ישנו היבט נוסף בה התורה חקוקה בנשמתנו. היבט זה בתורה מבטא את המימד האלוקי הנמצא במהותה של הנשמה היהודית.

(רבי שניאור זלמן מליאדי-בעל התניא)

באחת מדרשותיו, המשיל רב אחד את המשל הבא:

כל יהודי הוא כמו אות בספר התורה, אך במשך השנים אות עלולה לדהות. משימתנו היא לחזק ולהוסיף דיו לאותן אותיות דהויות כדי שספר התורה יכלול את כל האותיות."

רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, האדמו"ר השישי מליובאוויטש, לא הסכים למשל זה. "זהותו של כל יהודי היא לא כמו דיו וקלף, אלא כמו אות החקוקה באבן. לעתים אבק ולכלוך עלול להצטבר על האות ולעוות אותה – או אף להעלים אותה לחלוטין. אך תחת לשכבות הלכלוך והאבק האות נותרת שלימה. משימתנו היא להסיר את הלכלוך החיצוני כדי שהאות שוב תוכל להבהיק.

גוט שבת.