הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי ט' בשבט ה'תשפ"ג

א. המקבץ דבלה של תאנים ודיבקם, ועשה ממנה עיגול דבלה, עד שנעשו כולם גוף אחד, הרי זה תולדת מעמר וחייב. לפיכך מי שנתפזרו לו פירות בחצרו אחת הנה ואחת הנה, הרי זה מלקט על יד על יד ואוכל, אבל לא יתן לתוך סל או קופה כדרך שהוא עושה בחול, שמא יכבשם בידו בתוך הקופה ויבא לידי עימור. ואם נתפזרו הפירות בבית מותר לקבצם וליתנם לתוך סל או קופה. והנוקב תאנים והכניס בהן חבל עד שנתקבצו כגוף אחד, הרי זה תולדת מעמר וחייב.

ב. המקבץ אלמוגים, שהם גידולי קרקע, ומכניס ביניהם חוט, חייב משום מעמר. ואם היו כבר במחרוזת, ואחר כך נתפזרו, אין בקיבוצם משום מעמר, שאין עימור אחר עימור. ואם הם פנינים של זכוכית או עצם אין בהם איסור עימור. ומכל מקום אין להשחילן על גבי חוט בשבת, משום איסור מתקן מנא.
(חזון עובדיה שבת ד')

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן