הלימוד היומי בתורת מרן | יום ראשון ט"ו בסיון ה'תשפ"ג

א. כלי שיש בו יין, ובשולי הכלי שמרים, מותר לערות בנחת יין מן הכלי הזה לכל יאחר, ובלבד שיזהר שכאשר יפסיק הקילוח של היין, ומתחילים לרדת טיפות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת, יפסיק, ויניחם עם השמרים, שאם לא יעשה כן תהיה הוכחה שהוא בוררם מתוך הפסולת שבשולי הכלי.

ב. יין או מים צלולים יכול לסננם במשמרת, ואין כאן משום בורר, כיון שהמשקים צלולים, וראויים לשתותם בלא זה, אבל אם הם עכורים שאי אפשר לשתותם כלל בלי סינון, אסור לסננם, משום איסור בורר.

ג. אם היו המים עכורים קצת שאפשר לשתותם בלי סינון, אף על פי שרוב העולם אינם שותים אותם בלי סינון, מותר לסננם בסודרים (בגדים), אבל לא במשמרת.

ד. מיץ פירות שסחטו אותם מערב שבת, ונשאר בתוכו חתיכות קטנות מן הפרי, מותר לסננם בשבת, כיון שרוב בני אדם רגילים לשתותם כך ואינם מקפידים לסננם.
(חזון עובדיה שבת ד')

קרדיט: המרכז למורשת מרן