ראש אכ"א: "המעצרים לא מביאים לגיוס יש להם צבא של עורכי דין"

ראש אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף דדו בר־כליפא, הופיע הבוקר (רביעי) בפני ועדת ביקורת המדינה וחשף נתונים מדאיגים בנוגע לגיוס החרדים לצה"ל. בדבריו הציג תמונת מצב קשה, לפיה קיימים כיום למעלה מ־17 אלף משתמטים חרדים, והדגיש כי ניסיונות האכיפה באמצעות מעצרים אינם מצליחים להביא לעלייה בגיוס.

בר־כליפא פתח את דבריו במספרים המדויקים: "יש לנו כיום סביב 17,451 משתמטים. נוצר צבא של עורכי דין שמסדרים פטורים זו פרצה בגודל של שערים בגדר", אמר. לדבריו, התופעה רחבה בהרבה מהצפוי, שכן לצד העריקים ישנם גם אלפי צעירים שמקבלים פטורים משפטיים או רפואיים באמצעות מערכת של יועצים ועורכי דין.

במהלך הדיון ציין בר־כליפא כי צה"ל כבר נערך בשנים האחרונות ליעדי גיוס חרדים. בשנת 2024 תוכנן גיוס של 4,800 חיילים חרדים, וב־2025 יעד של 5,760. לדבריו, "עד יוני 2026, צה"ל יהיה ערוך ומסוגל לגייס את כל הציבור החרדי כ־80 אלף ברי גיוס".

יחד עם זאת, הוא הודה כי פעולות האכיפה המבוצעות בשטח אינן משיגות את יעדן. "אנחנו יוצאים לפעולות מעצרים שמתגברות מרגע לרגע, גם נגד היוצאים לאומן. אבל המעצר מביא את האנשים לבית מעצר לא לשירות. הם הולכים לפסיכיאטרים ולעורכי דין, ההשקעה הלכה לטימיון". הדברים עוררו דיון סוער בוועדה, כאשר מספר ח"כים דרשו להבין כיצד ניתן להתמודד עם תופעת ההשתמטות מבלי להכביד על מערכת הכליאה או לבזבז משאבים מיותרים.

בהמשך הציג בר־כליפא את הפערים בצרכים המבצעיים של הצבא. "צה"ל זקוק ל־12 אלף חיילים נוספים מתוכם בין 6,000 ל־7,000 לוחמים. הצורך ברור, והיכולת קיימת. צה"ל יכול לגייס את כולם, יש חוק ולכל גילאי 16.5 נשלחים צווי גיוס". לדבריו, הבעיה איננה בחוק או במנגנון, אלא ברצון וביכולת האכיפה מול קהילה גדולה המאורגנת היטב סביב נושא ההשתמטות.

בר־כליפא חשף גם יוזמה שננקטה לאחרונה: "סגרנו את מיטב ליומיים, הגיעו 110 מתגייסים בלבד מתוכם כ־50 חרדים שהיו עריקים. הצענו להם לשרת שנה בלבד, למחוק את הרישום הפלילי אבל זה טיפה בים".

בהתייחסותו לדרכי ההתמודדות אמר האלוף כי צה"ל זקוק למדיניות ברורה ומגובשת מצד הממשלה והמערכת המשפטית, ולא רק לצעדים טקטיים של מעצרים. "אנחנו לא יכולים להמשיך לנהל מצב שבו אלפי צעירים הופכים לעריקים סדרתיים, ושום מנגנון לא באמת מצליח להביאם לשירות. בסוף, זה פוגע ישירות ביכולת הצבא לעמוד בצרכיו המבצעיים", אמר.

חברי הכנסת שנכחו בדיון מתחו ביקורת על המצב. חלקם דרשו צעדים חריפים יותר מצד המדינה כלפי משתמטים, ואחרים הזהירו מפני הידרדרות ביחסים בין צה"ל לחברה החרדית. ח"כ אחד אמר כי "הגיע הזמן לקבוע מתווה מחייב, עם תמריצים ועם סנקציות ברורות. אחרת, בעוד שנתיים נמצא את עצמנו באותו מקום".

מנגד, היו מי שהדגישו כי בעיית הגיוס אינה יכולה להיפתר רק באמצעות כוח ואכיפה. "צריך פתרון חברתי, חינוכי וכלכלי. המעצר אולי נותן כותרת בעיתון, אבל לא מביא חיילים לשורות הצבא", אמר אחד המשתתפים בדיון.

הנתונים שהציג בר־כליפא משקפים את עומק האתגר שעומד בפני צה"ל לא רק מבחינה משפטית או פוליטית, אלא בעיקר מבחינת היכולת למלא את שורות הלוחמים הנדרשים בשעת חירום. עם יעד ברור של 12 אלף חיילים נוספים, מתוכם 7,000 לוחמים, נראה כי שאלת שילוב החרדים בצבא תמשיך לעמוד במרכז הדיון הציבורי והפוליטי בחודשים הקרובים.