חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם
"לא ייאמן": דו"חות ישראליים משמשים כבסיס להאשמות נגד ישראל
מחקר של תנועת "אם תרצו" חושף כי גופי תקשורת ועמותות ישראליות, חלקם במימון זר, משמשים מקורות מרכזיים למאות האשמות ודוחות נגד ישראל
מחקר חדש ומרתק של תנועת "אם תרצו" חושף תמונה מדאיגה: גופי תקשורת ועמותות ישראליות, שחלקן ממומנות בידי מדינות זרות, משמשים כבסיס מרכזי למאות האשמות, תביעות ודוחות נגד ישראל בזירה הבינלאומית מאז מתקפת ה-7 באוקטובר. הממצאים המטרידים מראים כי פרסומים אלה, שמקורם בעיקר בעיתון "הארץ" ובארגוני שמאל כמו "בצלם" ו"שלום עכשיו", מצוטטים שוב ושוב במסמכים משפטיים ובינלאומיים חמורים, כולל בתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) ובדוחות של מועצת זכויות האדם של האו"ם.
לפי המחקר של "אם תרצו", עשרות ואף מאות הערות שוליים במסמכים בינלאומיים קריטיים שפורסמו לאחרונה, נשענות על תכנים שמקורם בגופי תקשורת ובארגונים מישראל. משמעות הדבר היא כי גורמים ישראליים משמשים, ביודעין או שלא ביודעין, כלי שרת בידי גופים המבקשים להטיל דופי בישראל ולפעול נגדה בזירה המשפטית והדיפלומטית העולמית.
המחקר מציג מספר דוגמאות בולטות להשפעה זו:
התביעה בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ): בתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל, שהוגשה בדצמבר 2023 בטענה לביצוע רצח עם בעזה, נסמכת התביעה, בין היתר, על נתונים של ארגון "בצלם", על מאמר שכותרתו "משטר של עליונות יהודית מנהר הירדן ועד הים התיכון: זה אפרטהייד", ועל מקורות נוספים של ארגונים ישראלים. שמות כמו "הארץ", "שלום עכשיו" ו"עדאלה" מופיעים באופן תדיר בדוח שהוגש לבית הדין, לצד מסמכים של הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם, פרנצ'סקה אלבנזה.
דוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם: גם בדוחות שפורסמו במרץ ומאי 2024 על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, מצוטטים תכנים מעיתון "הארץ" ומהארגונים "עדאלה", "המוקד", "רופאים לזכויות אדם" והוועד נגד עינויים. דוגמא לכך היא כתבה מ"הארץ" העוסקת בחיילים שתיעדו את התנהלותם כלפי פלסטינים, וטענות לאלימות והתעללות בעצורים פלסטינים.
דוח פרנצ'סקה אלבנזה: בדוח שפורסם ב-25 במרץ 2024 (A/HRC/55/73) על ידי אלבנזה, נכתב כי יש "יסוד סביר" לכך שישראל מבצעת רצח עם בעזה. דוח זה מצטט חמישה מאמרים שונים מ"הארץ", ומייחס לחיילי צה"ל אמירות קשות כלפי תושבי עזה, כפי שפורסמו בעיתון.
החלטת העצרת הכללית של האו"ם (ספטמבר 2024): גם בהחלטה זו, שהתבססה על חוות דעת של בית הדין בהאג, נמצאו עקבות ברורים להשפעה של פרסומים ישראליים. קטאר ציטטה את ארגון "בצלם" 51 פעמים ואת "הארץ" 22 פעמים. גם מדינות נוספות, בהן נמיביה והרשות הפלסטינית, הסתמכו על אותם מקורות. חוות הדעת של הרשות הפלסטינית כוללת 15 אזכורים ל"בצלם", 14 ל"שלום עכשיו", 14 ל"הארץ", וארבעה ל"עדאלה".
בתנועת "אם תרצו" מזהירים מפני "התלות ההולכת וגוברת של גופים בינלאומיים בפרסומים ישראליים", שלדבריהם פועלים ממניעים פוליטיים ונתמכים על ידי ישויות מדיניות זרות. ממצאי המחקר מעלים שאלות קשות לגבי תפקידם של גורמים ישראלים אלה בשיח הבינלאומי סביב ישראל, והשפעתם על החלטות גורליות הנוגעות לביטחון המדינה ולמעמדה בזירה העולמית.
חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים