חמאס חושש ומורה על הפסקת פרסום זהות המחוסלים

אתר "ביטחון ההתנגדות" של חמאס הוציא הנחיה רשמית לערוצי התקשורת הפלסטיניים ולעיתונות בעזה: "לחדול מפרסום זהותם של המחוסלים ב". לפי ההנחיה, המטרה העיקרית היא למנוע זליגת מידע שעשויה לסייע למודיעין הישראלי לאתר בני משפחה או שותפים של אלה שלקחו חלק בפעולות שפורסמו כטבח ב-7 באוקטובר.

ההנחיה התפרסמה ברשתות הפלסטיניות ונודעה לציבור הישראלי דרך דיווחים מקומיים והבלוגר המוכר אבו עלי אקספרס, שציין כי הקריאה הונחתה על-ידי אתר "ביטחון ההתנגדות" לכלל הערוצים והעמדות בעזה. לפי דיווחו של אבו עלי אקספרס, חשש חמאס מבוסס על הערכה כי פרסום שמות וזיהויים של המחוסלים עשוי לאפשר לישראל לאתר "קולגות" של המעורבים כלומר פעילים חיוים ברצועה ולהכין לפיהם פעולות נגד.

הדיון סביב פרסום זהויות ההרוגים והמחוסלים עלה מחדש מאז החזרת גופות ונפגעים במסגרת עסקאות חילוף. לפי הדיווח, מאז תחילת המגעים בין הצדדים העבירו כוחות ישראל לעזה כ-300 גופות של מחבלים; רוב גופות אלה, לפי ההערכות המובאות בדיווח, חוסלו בשטח העוטף ב-7.10. מתוך כמות זו, נמסר כי ניתן להעריך שזוהו כ-50% מהגופות, כלומר כ-150 מקרים בהם זוהתה זהות הנפגע או המחוסל.

חמאס, כך נמסר, חושש כי זיהוי הגופות ישמש כקשר מידע שיאפשר למודיעין הישראלי להרחיב את היעד ולזהות מעגלים נוספים של משתתפים בפיגועים ובמעשי האלימות של אותו יום. החשש אינו רק פרסומי־דיווחי: בכירי הארגון ומפקדיו מודעים לכך שמטבע הדברים זיהוי גופות כולל לעיתים מסמכים, תעודות וכרונולוגיה של מגעים שעשויים להוביל לשרשרת מודיעינית.

הנחיית איסור הפרסום מגיעה על רקע מהלכים דיפלומטיים ועסקאות חילוף שבמסגרתן הועברו חומרים וחפצים, וכן גופות, בין גורמים ישראליים לבין גורמים ברצועה. משימות זיהוי שנעשו על-ידי גופים כגון המרכז הלאומי לרפואה משפטית, המשטרה והגופים הצבאיים, לצד התערבות גורמים רב־מערכתיים, יצרו במקרים מסוימים תיקי זיהוי שהובילו לזיהויים רשמיים ולפרסומים רשמיים.

ההנחיה לעוצר פרסום זהויות מהווה מהלך אבטחתי־תודעתי: מצד אחד ניסיון לצמצם ״דליפות״ שיכולות להוות ״חוט מקשר״ למודיעין האויב; מצד שני ניסיון לשמור על טון תקשורתי אחיד שממזער פרסומים שעלולים לפגוע באסטרטגיה המבצעית או ליצור לחץ פנימי על המשפחות בעזה.

הבלוגר אבו עלי אקספרס, שדיווח על ההנחיה, מחדד כי ההוראה הועברה לכל הרשתות והערוצים הן ברשתות החברתיות והן בערוצי התקשורת הממלכתיים והעצמאיים של עזה. המשמעות היא כי המידע על זהויות המחוסלים יוגבל, לפחות לפרק זמן מסוים, ויתרכז בערוצים מבוקרים יותר או שלא יתפרסם כלל.

מן הצד הישראלי לא נמסרה תגובה רשמית מפורשת לדיווחים על ההנחיה. עם זאת, בשבועות האחרונים התקבלו דיווחים על פעולות איסוף מודיעין והחלפת חומרים רפואיים ושירותיים שנועדו לזהות קורבנות וחללים שנעדרו; חלק מהן הסתיימו בזיהויים שהובאו למשפחות והובילו לקבורות בארץ. לפי הדיווחים הבין־מערכתיים, זיהוי גופות תומך לא פעם בפעילות מבצעית ומודיעינית שנועדה לאתר רשתות מבצעים, בעיקר כאשר נמצא חפץ מזהה, מסמך או עדויות חיצוניות.

מעבר להיבט הביטחוני־מודיעיני, לעתים דילמה אתית־תקשורתית מלווה החלטות מסוג זה: האם והיכן לפרסם פרטים על זהותם של מחוסלים, כשהציבור זקוק למידע אך חשיפה עלולה להוות סיכון בטחוני? חמאס בחר כעת בכיוון של צמצום פרסומים אלה, ואילו במערכות אחרות עשויות להיות עמדות שונות ביחס לשקיפות מול הציבור.

מבחינת ההשלכות, אם ההנחיה תיאכף באופן אפקטיבי בעזה, הדבר עשוי לצמצם את היכולת של כלי תקשורת חיצוניים לאסוף ולפרסם זיהויים אודות מעורבים שנחסלו. יחד עם זאת, כשמדובר בעימות ארוך היקף ובאזור שבו מעגלי משפחה ושכנות קטנים, סביר להניח שמידע על זהויות בכל זאת ייחשף בדרכים בלתי פורמליות וזהו אחת הסיבות לכך שחמאס מבקש להקטין את המרחב הזה ככל הניתן.