מדינת היהודים

היה זה בשעת אחר הצהריים, היינו מרותקים למכשיר הרדיו השכונתי וחיכינו. הבשורה לא איחרה לבוא ומייד פצחנו בריקודים. יש לנו מדינה. מעגלי ההורה פרצו והתרחבו למצהלותיהם של אנשי היישוב הישן שאך זה מכבר חזרו מפעילות נגד אויבינו הבריטים ושותפיהם הערבים יימ״ש.

שאגות השמחה בלתי ניתנות לתיאור עת הוכרזה הקמת מדינת ישראל במבטא אירופי כבד מפי ראש הממשלה הראשון.

התוגה לא איחרה לבוא עת הורה רוה״מ לפתוח בירי על ספינת ניצולי שואה הגם שהרימו דגל לבן וחלקם קפצו למים, עדיין מכונות הירייה שאגו והפיחו עשן ממקהלת היורים בהנהגת הקצין (שרק מילא פקודות) יצחק רבין.

שנאת האחר והשונה היא נחלתה של מקימי המדינה. חוסר המוכנות לקבלת האחר והשונה התחילה מימי קדם. אין פלא שאף כעת צאצאיהם ממשיכים באותם דרכים. ניפוץ שמשות רכבי השונים מתקבלת כמובן מאליו. הפרעת הסדר הציבורי ושיבוש חייהם של אלפים אחרים אף היא נחשבת כדבר מבורך. הלוא מה חשוב יותר משימור תדמיתה של מקימי המדינה. לא מקימי המדינה עמלי הכפיים. מקימי הרעיון, האדונים. אלו שהחליטו והורו לעבדיהם, עובדיהם, משרתיהם ונהגיהם מה טוב ונכון להם ולמדינה כמובן.

שנאת הדת שבגללה לא הסכים רוה״מ להציל את יהודי הונגריה עדיין בוערת בדם צאצאיו ועל כן כל מצווה שנעשית בארץ ישראל ולמענה דינה להיאסר. באופן חוקי כמובן. על ידי שופטי בית המשפט ופקידיהם הפרוסים לכל שדרת החיים. כל הקמת יישוב, בית כנסת או כל דבר יהודי אחר אסור. אלא אם לצערם היהודים מצליחים למצוא דרך שלא ניתן לאסור את זה. ברירת המחדל היא אסור! כאשר כמובן כל דבר עבירה ואנטי יהודי מותר ואף רצוי.

מדינת ישראל פנים לדמותה.