עולמם הסודי הסוער וההפכפך של החוזרים בתשובה…

לא רבים מודעים לכך שספר התהילים שחלקים כה נרחבים ממנו שובצו על ידי חז"ל בסידור התפילה של העם היהודי לדורותיו, הוא ספר שרב הסמוי בו על הגלוי, ספר שלמעשה רק חציו נכתב על ידי דויד המלך וחציו האחר נכתב בידי דמויות אחרות לגמרי מעולם הקודש היהודי ונמסר לדוד המלך ברוח הקודש..

אותו חצי שנכתב נטו על ידי דוד המלך עצמו, כמה יודעים שהוא למעשה ספר קלאסי מופתי של חוזר בתשובה ? זהו ספר שנכתב בדם יזע ודמעות פשוטו כמשמעו, על ידי דויד המלך במשך 18 שנה שבהם עינה וסיגף את עצמו בתהליך חזרה בתשובה ברמה כל כך גבוהה שכולנו יכולים רק  לקוות להגיע למעט ממנה, לקבל בזכותה השראה. וכל זה אפילו לא על חטא אמיתי אלא רק על מה שכלפי חוץ נראה כחטא. על מראית עין בלבד. כפי שחז"ל עצמם קבעו: "כל האומר דויד חטא אינו אלא טועה" . ובכל זאת. ספר שכולו אהבה ולב נשבר לבורא עולם על מראית עין של חטא בלבד.

מאז ועד היום התפצלנו שוב ושוב ושוב למספר רב מידיי של סקטורים ותת סקטורים וגוונים וגווני גוונים. ופוליטיקה נמוכה של זהויות.אלא שהקנאה הגדולה שלי (לפעמים) היא של אותם אלה שנולדו לתוך סקטור ונהיו לחלק אינטגרלי ממנו, ושחו עם הזרם כיאות וכראוי. אלה שנולדו וגדלו והתפתחו ועברו את כל התחנות הידועות והמוכרות של הזרם ממנו הגיעו, נראים בעיניי כבעלי בית בטוח. ההולכים בתלם. יש להם כתובת ותחושת שייכות ברורה ומובנת. הם חלק מציבור כזה או אחר עם רשימת מנהגים, סגנון, ומסורת מאוד ברורה על כל דקדוקיה ופרט פרטיה. אי ההתבלטות, ההתמזגות היא סימן היכר לצניעות, לענווה, כוחו של הציבור על היחיד.

אך מה יהא על נפש אלוקית שירדה לעולם הזה, להתערבב עם נפש טבעית, בגוף בשר ודם, והיא נעה ונדה בין עולמות שונים, התגלגלה לבית בעל אידאולוגיה סרוגה ציונית דתית, התבגרה, התפכחה, התעוררה להבין שמדובר בהונאה עצמית ובניסיון בלתי אפשרי לרקוד על כל החתונות, נעה ונדה משם לסקטור הקרוי בטעות חילוני (הרב"י מיליובוויטש זצ"ל שנא את ההגדרה הזאת והציע לכנות "שאינו דתי לעת עתה") חי בתור המגזר הזה, טעם ממנו, לשנים מסוימות נדמה לו שהוא מוצא שם את נחלתו, אבל מהר מאוד גילה שאלו מקסמי שווא, השטן משלם במזומן. אורות הפיתוי של המגזר החילוני מיתרני חופשי כביכול הם בדיוק כאורות הזיקוקים בשמיים מתנפצים ועושים שמיים מרהיבים בקולי קולות ורעש גדול ומרהיבים את העין והנפש לרגע קל… ואז נופלים וצונחים מטה מטה ונעלמים בשמי הליל כלא היו. זאת תמצית כל פיתויי החיים שהפנו את הגב לאלוהים… מקסמי שווא. אורות מכזבים. אלא ששנים לא מעטות בהם הקנו הרגלים. ואין דבר שקשה יותר בעולם הזה מאשר התנערות מהרגל רע. ואידך גיסא, כשם שהגוף רעב זמן מה לאחר שהאכלת אותו, הנשמה רעבה למזון שלה. וכשהנשמה הטהורה איננה מקבלת את מזונה, הגוף מחפש להרגיע את הצעקה הפנימית באינספור מיני תחליפים. אלא שהנשמה בת מלך שכמותה מריחה זיופים ממרחק. ולבסוף דוחה גם אותם. וכך נע ונדה לה נשמה אלוקית בגוף גשמי, בחזות חילונית למהדרין, וצמאה לדברי אלוקים חיים, נעה ונדה מסקטור לסקטור. ולכל מגזר בחברה שלנו  יש  את התחפושת הסקטוריאלית שלו. זה צבע כיפתו כזה וצורתה כזאת. ואלה כיפתם כזאת וצורתה אחרת לגמרי. אלה בלבוש מזהה כזה ואלה בגדרי לבוש אחרים לגמרי. ואתה חי עם אלה ורואה את הטוב והיפה והנכון שבמשנתם, ובשעות ובימים אחרים נד ונד לאלה ומוצא שיש יפה ונכון וחכם דווקא במשנתם שלהם. פוליטיקה שלמה של תתי זהויות, סגנונות לבוש שמעבירים רמזים דקים של מיתוג.

במו עיניי וגופי חוויתי ראיתי והתנסתי כיצד במקום עבודה לא זיהו אותי והתייחסו אליי אחרת לגמר כשהופעתי כדוס, ולמחרת כאשר החלפתי את הופעתי לחילוני טיפוסי קבלתי ייחס שונה לגמרי. ואני נוקט בלשון כאן בלשון עדינה.

במו עיניי חוויתי כיצד אני יכול להופיע לדייט עם חילונית טיפוסית כשאני נראה כחילוני טיפוסי כמוה… והכול זורם משם בקלילות לאן שהלב חומד וחושק.. וכיצד הכול נתקע משתבש ומתפוצץ לי בפנים כאשר הגברת מגלה בזעזוע שמאחורי החזות החילונית שלי יש יהודי דתי מאמין ירא שמיים של ממש.. שרק מתחזה לחילוני…אלוהים יודע למה…

במו עיניי חוויתי וידעתי דייטים עם כמעט בנות זוג חרדיות למהדרין מזן כזה או אחר, שלא יכלו לעבור בייחד איתי את הגשר לעבר התנסויות שחומת ברזל שיושבת בתוך ראשן מהחינוך שקיבלו בבית מנעה מהן לחצות אותו. ואלוהים יודע כמה שהן השתוקקו.

שעות רגעים ימים ואף חודשים שבהם כל כולי שוחה בים התלמוד, המשנה, הזוהר הקדוש, מעיינות החסידות, בעל הסולם, מאמרי דא"ח, הרצאות מרתקות, והתעוודויות שכניסו אותי לעומק עומקה של אווירת טהרה וקדושה, תיקון המידות, ופלפול הלכה ומדרש, ימים ולילות של צלילה לתוך הפרד"ס בלי רצון לצאת משם בכלל… וימים אחרים לגמרי שעיניי ונפשי הבהמית תרה ומשתוקקת בדיוק אחרי כל מה שההפך הגמור מיזה.

המאבק הזה מתיש יותר מכל דבר אחר. הזיגזוג הזה. היכולת להתמזג ולהנות מכל מה שכל עולם מציע. ולהכיל בתוכי בטבעיות גמורה את כולם, וייחד עם זאת לא למצוא מנוחה באף אחד מהם כי בכ לאחד מהם.. מרגיש לי שחסרים בו כל שאר החלקים שיש באחרים….

אומרים שיש דבר גרוע יותר מגהנום אחרי הסתלקותו של אדם מהעולם הזה והדבר הזה קרוי "כף הקלע" ואני רוצה לספר לכם שעולמם של החוזרים בתשובה הגלויים והסמויים יכול להיות מענה ממש כמו כף הקלע רק שכאן בעולם הזה….

דעו שיש כמות בלתי ידועה של אנשים הנראים חיצונית חרדים יראי שמיים לכל דבר ועניין ותוכם אינו כחיצוניותם אלא ההפך הגמור. ליבם כפירה גמורה והם רק מחכים לרגע הנכון לפרוץ ולברוח מהעולם הזה שמרגיש להם שסוגר בעדם מלממש את מי שהם באמת.. וכנגדם מספר שגם הוא אינו ידוע של אנשים הנראים חילונים למהדרין שאין תוכם כחיצוניותם והם מאמינים בני מאמינים יראי שמיים ואוהבי אלוהים בוערים ממש בנשמתם והם צמאים לכל דבר תורה.. ונאלצים ביום יום להתחזות למה שהם לא כדי לא לאבד את משרתם והמעגלים החברתיים לתוכם צמחו…

דעו שאנחנו חיים בדור שחייו הם בגדר בלתי אפשרי כמעט שכול כולו קרקס תחפושות אחד גדול… אף אחד כמעט הוא לא מי שהוא נראה באמת… ובין כולם נעים החוזרים בתשובה המוסווים לחילונים ממש כמו אנוסי ספרד רק בגרסא המודרנית העדכנית של אנוסי 2022 במציאות ישראלית בלתי אפשרית… מחכים ליום לשעה לרגע הנכון להחשף…

ואני לא באתי אלא לספר לכם על קצה המזלג מעולמם…