מצילי הדמוקרטיה / פרת קדושת השבוע

בתום תהלוכת ל"ג בעומר המסורתית ביישובנו עצר אותי את חברי יעקוב.
יעקוב היה שמח ומאושר.
"תראה מה זה כוחו של רשב"י" הוא אמר לי.
"אצל רשב"י הכל מעל הטבע וההיגיון".
כן, הוא התכוון גם לאסון הנורא שפקד את החוגגים אשתקד וגם ל"אירוע" של ל"ג בעומר השנה – פרישתה של ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי מהקואליציה.

רק לסבר את האוזן, חברת כנסת מגוש השמאל, פורשת ללא ידיעתו של היו"ר שלה. לא מוכנה לדבר איתו ולמעשה, נותנת פתח להפלת הממשלה השקרית הזו.
כמה פלא יכול להיות במקרה אחד?
פלא שרק הרשב"י יכול לחולל. לא?
אני מודה שגם בליבי היתה שמחה על "נפילת הממשלה המתקרבת".

לפני שנה, הממשלה הוקמה על ידי מרמת הבוחרים וביססה את מעמדה על ידי שקר.
כשהמניע היחיד שלה הוא שנאת האחר או יותר נכון שנאת בנימין נתניהו. ממשלת "רק לא".

כשמשהו משותת על שנאה ושקר, אין בו ברכה!
ולכן כל מה שהממשלה עשתה ותעשה הוא פסול ומושמץ, גם הדברים הטובים.
ואם הממשלה תיפול, אשמח.

הבעיה היא ששקר ושנאה הנם כח. כח טמא. וניתן לראות בחוש איך וכיצד כח הטומאה הזה מגן על הממשלה בכל פעם מחדש.

ובאופן לא ברור, היא ניצלת בכל פעם מחדש (ואנחנו משלמים הרבה על ההצלות הללו). ולממשלה הזו ישנם כל כך הרבה מצילים.

העצוב הוא שאותם מצילים רואים את עצמם כמצלי העם, החופש, הנאורות והפתיחות או לחילופין, "מצילי הדמוקרטיה".

מבחינתם דמוקרטיה היא ערך עליון מקודש ומורם מאדם, ועבורה על כל אזרח בישראל האחריות לשמר ולשמור עליה מכל משמר.
בימי הקורונה הקשים, בעיצומם של הסגרים, הדמוקרטיה היתה הסיבה היחידה שהיה ניתן להתקהל, לא הלווית, לא חתונות, אלא רק הפגנות "להציל את הדמוקרטיה".
הדמוקרטיה בעיני אותם אנשים מבטאת את כל הערכים העליונים שבאדם ובחברה.
ולכן כל כך הרבה אנשי "חופש" נאבקים לשמור עליה.
והעצוב הוא שמבחינתם כל האמצעים כשרים למען המטרה הנעלית הזו.
גם אמצעים דיקטטורים.
באופן שכזה, הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות ואולי גם להשפיע, זה, זה להצפין לקברו של הרשב"י ולהתפלל "השיבה שופטנו כבראשונה"ץ

אגב, לח"כ זועבי שלום.
וגם לממשלה!