הוא

בֹּקֶר אֶחָד הוּא יָצָא לְטִיּוּל

בֹּקֶר מֵאֲחוֹרָיו וְהַזְּמַן שָׁאוּל

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַשִּׂיג תְּשׁוּבָה

לְאַחַר שָׁנִים לְלֹא תְּגוּבָה

 

הוּא יִשֵּׁר מַבָּט עַל הַמְּצִיאוּת

וְנִסָּה לְאַתֵּר טִפָּה שֶׁל מַשְׁמָעוּת

בֵּין כָּל הָרְעָשִׁים וְהַתְּהִיּוֹת

עֲדַיִן אֵין בְּנִמְצָא תְּשׁוּבוֹת

 

אֵיפֹה קוֹנִים אֹשֶׁר? חָקַר

מַשֶּׁהוּ עָמֹק בְּנַפְשׁוֹ בָּעַר

אֲנִי חַי אֲנִי נוֹשֵׁם אֲנִי עוֹשֶׂה

אֲבָל הַכֹּל רֵיק. הַכֹּל מְעֻשֶּׂה

 

וְאִישׁ זָקֵן נִפְנֵף בְּיָדָיו לְעֶבְרוֹ

וְהוּא פָּנָה אָחוֹרָה, אֶל עֲבָרוֹ

אוּלַי מֵהִיסְטוֹרְיַת חַיַּי אֶמְצָא מַעֲנֶה

מָה יָכוֹל הָיִיתִי לַעֲשׂוֹת שׁוֹנֶה

 

אֲבָל הֶעָבָר כְּבָר מֵת

וְהַמַּסְקָנוֹת נֶחְרְטוּ בְּעֵט

לְכָל זְמַן הָיָה עֵת

לֹא מִנּוּ אוֹתוֹ לִהְיוֹת שׁוֹפֵט

 

וְהוּא נִסָּה לְהַאֲשִׁים אֶת כֻּלָּם

אֶת עַצְמוֹ וְזַוְעוֹת הָעוֹלָם

וַעֲדַיִן, אֹשֶׁר לֹא קַיָּם

אוּלַי אֲחַפֵּשׂ אֵי שָׁם

 

וּמוּלוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה מְרַקֶּדֶת

וְהוּא נִזְכַּר שֶׁפַּעַם הָיָה שַׁיָּךְ לַשֵּׁבֶט

אֲבָל גַּם שָׁם הָיָה פּוֹפּוּלָרִי וּבוֹדֵד

עוֹד סִבָּה לָמָּה הוּא הָפַךְ נוֹדֵד

 

וּמִסִּיבוּב לְסִיבוּב נוֹסְפוּ קְמָטִים

הַחִפּוּשׂ הִשְׁתַּלֵּט עַל כָּל מַהוּת הַחַיִּים

עֲשִׂיָּה וְחִבּוּר לֹא הֶעֱנִיקוּ אֹשֶׁר

וְהוּא הִפְסִיק לְהַאֲמִין בִּשְׁעַת כֹּשֶׁר

 

וּכְשֶׁהַהוּא מֵת בְּלִי לִמְצֹא

כָּל הַחִפּוּשִׁים הִתְאַגְּדוּ סְבִיבוֹ

וְהֵם לָחֲשׁוּ: אֹשֶׁר לֹא קַיָּם בֶּאֱמֶת

זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁהִמְצִיאוּ אֶצְלְךָ בַּשֵּׁבֶט