האם בתי החולים בצפון יוכלו לעמוד בעומס בעת הסלמה במלחמה?

עם התמשכות העימותים בצפון וירי הרקטות והפגזים שמגיע מדרום לבנון ומסוריה, מערכת הבריאות בישראל עומדת בפני אתגרים חסרי תקדים. המרכז הרפואי לגליל לדוגמא, הממוקם בנהריה ומשרת אוכלוסייה גדולה בצפון הארץ, הפך למוקד קריטי בטיפול בפצועים ובלחימה באירועים המתרחשים באזור. אך האם מערכת הבריאות, ובמיוחד בתי החולים באזור הצפון, ערוכים להמשך המלחמה ולעלייה אפשרית במספר הפצועים?

המרכז הרפואי לגליל התפרסם בעבר בזכות המוכנות הגבוהה שלו להתמודד עם מתקפות, ובפרט מתקפות טילים ואירועים חבלניים, כחלק מהמציאות המורכבת של אזור הצפון. בית החולים מצויד במערכת הגנה אזרחית מתקדמת, הכוללת מחלקות ממוגנות היטב ומתקנים תת-קרקעיים. במחלקות אלו הצוותים הרפואיים עובדים מסביב לשעון, מטפלים בפצועים וממשיכים במתן שירותים חיוניים.

במהלך השבועות האחרונים, תחת האיום המתמשך, המרכז הרפואי לגליל טיפל במאות נפגעים, חלקם פצועים קשה מאירועי לחימה וחלקם אזרחים שנפגעו בתאונות אזרחיות הקשורות לעימותים או לאזעקות "צבע אדום". צוותי הרפואה מגלים תושייה ומקצועיות יוצאת דופן, אך כמות הנפגעים הגוברת עלולה להביא את המערכת לסף קריסה.

"כל אזעקת צבע אדום מביאה איתה את החשש הבא האם נצליח לעמוד בעומס?" אומר אחד מהרופאים במרכז הרפואי לגליל, שהעדיף להישאר בעילום שם. לדבריו, המרכז מתמודד עם גלי פצועים שמגיעים באופן בלתי פוסק, כשחלקם נפגעים מנפילות טילים וחלקם מגיעים כתוצאה מהדרדרות במצב הבריאותי בעקבות המצב הביטחוני.

לצד זאת, יש גם חולים רגילים, שזקוקים לטיפולים שגרתיים חולים אונקולוגיים, מטופלי דיאליזה, נשים בהריון ועוד. "אנחנו נמצאים במצב מתוח תמידי, כאשר כל רגע אנחנו עלולים להידרש לעבור למצב חירום מוחלט," הוסיף הרופא. בתי החולים באזור נאלצים לתמרן בין טיפול בפצועים לבין מתן שירותים רפואיים שגרתיים, כשכל מחלקה ממוגנת עושה את המיטב כדי להמשיך לפעול.

מערכת הבריאות בישראל שיפרה משמעותית את המיגון וההיערכות שלה מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, אז בית החולים המרכזי בצפון, המרכז הרפואי לגליל, לא היה ממוגן ברמה הדרושה. כיום, כל המתחמים החדשים בבית החולים נבנו באופן שמבטיח המשך מתן שירותים רפואיים גם תחת מתקפה מסיבית.

למרות זאת, העומס המתמשך על המערכת מעורר תהיות. האם ההיערכות הנוכחית תספיק להמשך המלחמה? מנהלי המרכז הרפואי לגליל כבר פנו למשרד הבריאות בדרישה לתגבור הצוותים הרפואיים ולאספקת ציוד רפואי נוסף, זאת במטרה להתמודד עם כמויות הפצועים ההולכות וגדלות.

הסכנה במצב הנוכחי אינה רק לחיילים הנלחמים בשדה הקרב, אלא גם לאזרחים רבים שנמצאים במרחק ירי מדרום לבנון. אחת הדוגמאות הקשות היא של תינוקת בת 7 שבועות, שנפצעה כשהיתה בדרכה לממ"ד בעקבות ירי רקטות לעבר אזור נהריה. המקרה הקשה הזה מזכיר לכולנו עד כמה החיים בצפון הארץ שבריריים, במיוחד בזמן מלחמה.

בית החולים רמב"ם הוציא הנחייה היום כי על פי הנחיית פיקוד העורף ומשרד הבריאות – בשעה 12 תחל הורדת חולים ממחלקות בית החולים אל בית החולים התת קרקעי הממוגן ברמב"ם. מדובר על מבצע שיימשך מספר שעות ויכלול כמה מאות חולים. הורדת החולים תתבצע על פי סדר ידוע של המחלקות – כל אחת לאיזור שתוכנן עבורה בבית החולים התת קרקעי. במקביל יחל "רידוד" של חולים שניתן לשחרר ממחלקות בית החולים לביתם.

במערכת הבריאות מנסים להסתגל לאתגרים, אבל שאלה מרכזית שעולה היא עד כמה המדינה והצבא מצליחים לפנות את הנפגעים בזמן אמת. האם מערך הפינוי האווירי והיבשתי מסוגל לספק מענה בזמן אמת לכל האירועים? מקרים רבים של פציעות בזמן פינוי, תאונות דרכים, ונזקים משניים שקרו כתוצאה מהלחץ והבהלה להיכנס למקלטים כל אלו מקשים עוד יותר על צוותי הרפואה.

בעוד האיום מדרום לבנון ממשיך להתקיים ונראה כי יימשך זמן מה, המרכז הרפואי לגליל מוצא עצמו בחזית לא רק של המלחמה, אלא גם של מאבק להמשיך ולספק טיפול רפואי איכותי לאזרחי הצפון. מיגון טוב, מחלקות תת-קרקעיות וציוד רפואי משוכלל הם חשובים, אך ללא תגבור כוח האדם ושיתוף פעולה בין גורמי החירום השונים, עלולה מערכת הבריאות באזור הצפון למצוא עצמה במצב חירום מתמשך ומעמסה שלא תוכל לשאת.

קרדיט: דוברות רמבם

קרדיט: דוברות רמבם