טראמפ טוב ליהודים! (?)

הוא עשה זאת שוב, חזר לקדמת הבמה העולמית, למרות, ואולי בגלל, שלפני ארבע שנים אף אחד לא העניק לו סיכוי לחזור לבית הלבן. על הדרך הוא הצליח להגחיך את כל הסוקרים האמריקנים המניפולטיביים ששיוועו לתבוסתו.

לתופעה הזאת, שלא יודעת להפסיד קוראים דונלד טראמפ, נשיא ארהב ה-47.

לנתח תופעה בלתי צפויה היא משימה כמעט בלתי אפשרית, לנתח את תופעת דונלד טראמפ זוהי יומרה שנחבטת פעם אחר פעם על הקרקע הקפריזית של האיש. ועדיין, לא אמנע מעצמי מלכתוב כמה מילים על דונלד טראמפ ועל יחסיו עם העם היושב בציון ובפרט עם ראש ממשלתו.

הסלוגן שרץ עם טראמפ בעשור האחרון Make America Great Again ובתרגום חופשי להחזיר את אמריקה לגדולתה איננו עוד סלוגן בחירות שנועד רק כדי לעורר את הגאווה האמריקנית. בעיניי הנשיא האמריקני הנבחר זו דרך חיים שאמורה להשפיע בשנים הקרובות גם על ארהב וגם על יחסיה וקשריה עם העולם הגלובלי.

עוד לפני שטראמפ היה לנשיא, הוא היה איש עסקים ממולח. הקדנציה הקודמת שלו הציגה לעולם נשיא שמנהל את ארהב כעסק לכל דבר ועניין. בביזנס, ובפרט בארץ הכוכבים, החברים והידידים אינם אישיו והסנטימנטים אינם משחקים תפקיד. מטרת העל היא שורת הרווח הסופית וכל מה ומי שלא מתיישר עם השורה הזו יוזז הצידה, גם אם צריך לעשות זאת באגרסביות.

וזה בעיקר מה שטראמפ מביא איתו שוב לבית הלבן.

אחרי בחירתו של טראמפ, שורת הרווח האמריקנית מתבססת על התכנסות פנימית והימנעות מאובססיית השליטה העולמית. בוחרי טראמפ בחרו בו כדי שיטפל בבעיות הפנימיות הבוערות, חיזוק הכלכלה האמריקנית וטיפול במהגרים הבלתי חוקיים הרבים שהדמוקרטים הורישו לרפובליקנים ולאמריקה כולה.

שורת הרווח האמריקנית תוביל בהכרח לשורות הפסד רבות ברחבי העולם, והחשש הישראלי הוא שנגיע להתנגשות בין הרווח האמריקני להפסד הישראלי. בראיה ראשונית, הימין הישראלי שש וצהל על בחירתו של טראמפ ובעיקר על נפילתה של האריס, אך כשמנתחים את הסלוגן האמריקני ישנה אפשרות לא מבוטלת שבקדנציה הקרובה האחות הגדולה תתגושש עם אחותה הקטנה במזרח התיכון.

המהמורה הראשונה של ראש הממשלה הישראלי היא היחסים הבין אישיים בינו לבין הנשיא האמריקני הנבחר. טראמפ הביע לא אחת את כעסו על ראש הממשלה הישראלי, שלטענתו מעל באמונו. לרגעים היה נדמה שאין דרך חזרה לידידות הישנה בין השניים, אך עדיין נראה שאת המהמורה הזאת נתניהו ישרוד, בעיקר משום שהוא נמצא כרגע בגל של הצלחות במלחמה בטרור.

ככה זה בעסקים מתחברים לאנשים ווינרים ומנסים לרכוב על הצלחתם. דבר אחד בטוח, טראמפ לא ישכח לנתניהו את מה שהיה ביניהם ואם ראש הממשלה הישראלי יעשה עוד טעות מולו, הוא יתקל באגרסיביות ובברוטליות שמאפיינים את הנשיא האמריקני.

טראמפ טרח להדגיש כבר בנאום הניצחון שלו שתפקידו הוא לסיים מלחמות. אמריקה של טראמפ בוחרת במודע בשקט תעשייתי ואיננה מוכנה להיות מעורבת במלחמות שאינן קשורות אליה. מצד אחד מסתמן שלא נראה עוד התערבות אמריקנית בוטה בהרכב הממשלה ובכל חוק שהממשלה מעבירה, כפי שעשו ביידן ואנשי ממשלו, אך מנגד מלחמות עולמיות פוגעות בשורת הרווח האמריקני ועל כן במוקדם או במאוחר טראמפ ילחץ על ישראל לסיים את המלחמה בעזה ובלבנון, גם במחיר הפסד (יחסי) ישראלי, וכשטראמפ ילחץ זה יהיה לחץ שקשה לסרב לו.

בפרט שכל ניצוץ וחיכוך קטן יכול להקפיץ שוב את החתול השחור שעבר בעבר בין שני המנהיגים.

גם הסיוע האמריקני יישקל מעתה רק לפי שורת הרווח האמריקנית, כשמירב הסיכויים הם שהסיוע מהממשל טראמפ רק ילך ויפחת, אלא אם כן יהיה לאמריקה רווח ישיר מהשקעה בישראל. ביזנס, כבר אמרנו!

באופן עקרוני ניתן לומר על טראמפ שהוא אוהב ישראל, אך ברגע שהממשל הישראלי יהיה מנוגד לרווח האמריקני כולנו נרגיש את הבוטות חסרת המעצורים שיש לנשיא האמריקני להציע. וכאן התפקיד של בנימין נתניהו להמשיך להוביל לניצחון מול הטרור ולתת לטראמפ עוד סיבה להתחבר לווינריות הישראלית. ובעיקר לדעת איך להתחמק באלגנטיות מדרישות אמריקניות שיכולות להוביל לשורת הפסד ישראלית.