הפתעה באיראן: המועמד המתון גבר על המועמד השמרני

בסבב השני של הבחירות לנשיאות איראן, שהתקיים ביום שישי האחרון, זכה מסעוד פזשכיאן, מנתח לב בן 69, בניצחון מפתיע על יריבו הקיצוני סעיד ג'לילי. פזשכיאן, הנתמך על ידי התנועה הרפורמיסטית, הוביל כבר בסבב הראשון עם מהקולות, וחיזק את מעמדו בסבב השני.

פזשכיאן, ששימש בעבר כשר הבריאות בין השנים 2001-2005 תחת ממשלתו של הנשיא הרפורמיסטי מוחמד חתאמי, ידוע כמחוקק רפורמיסטי זה מספר שנים. עם זאת, הצלחתו בבחירות נובעת לא רק מתמיכת המחנה הרפורמיסטי, אלא גם מיכולתו למשוך תמיכה מקרב השמרנים ואלו הרואים בהצבעה חובה דתית.

"ההימנעות שלו ממלכודות קלאסיות ומהבטחות פופוליסטיות משכה את תשומת הלב", מסביר חאמד, סטודנט וחוקר איראני. "באיראן הבינו כי אין לזלזל במדיניות החוץ, עם השפעתה הישירה על הסנקציות והכלכלה. עם פז'קיאן, איראן לא בהכרח תתמודד עם בידוד בינלאומי מוגבר".

הגישה המתונה יחסית של פזשכיאן מעוררת תקוות לשיפור היחסים בין איראן למדינות המערב. רבים באיראן מאמינים כי תחת כהונתו, הנשיא החדש יקיים מגעים קרובים יותר מול המערב, כולל בנושא הסכם הגרעין. עבור ישראל, התפתחות זו מחייבת מעקב צמוד אחר התנהלותו של פזשכיאן בתקופה הקרובה.

עם זאת, לא כולם אופטימיים לגבי השינוי הצפוי. אריה ספאבחש, עורך דין בדימוס שנמנע מלהצביע, מביע ספקנות: "בהתחשב בנאמנותו המוצהרת של פז'קיאן לממשלה, הרקורד הפוליטי שלו והרקע הדתי המסורתי שלו, אין הבדל משמעותי מג'לילי. אם ייבחר, הוא לא יאתגר את המערכת".

המועמד המפסיד, סעיד ג'לילי, נחשב לקיצוני בעמדותיו וביחסו למערב. ג'לילי היה אחד המועמדים הראשונים שהכריז על ריצתו לנשיאות איראן לאחר מותו הטרגי של הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק. למרות עמדותיו הקיצוניות, ג'לילי הצליח לגרוף 9.4 מיליון קולות בבחירות, מה שמעיד על התמיכה המשמעותית שעדיין קיימת במחנה השמרני באיראן.

ג'לילי, שהגיש את מועמדותו ב-30 באפריל, דיבר על "ההזדמנות ההיסטורית" העומדת בפני האומה האיראנית והתחייב לשמר את מורשתו של הנשיא המנוח אברהים ראיסי. הוא ידוע בעיקר בשל תפקידו כמוביל שיחות הגרעין של איראן עם ארצות הברית בין השנים 2007-2013, תחת נשיאותו של מחמוד אחמדינג'אד. בנוסף, ג'לילי כיהן כראש המועצה העליונה לביטחון לאומי, גוף בעל השפעה רבה במערכת הפוליטית האיראנית.

ג'לילי היה מהמתנגדים הבולטים להסכם הגרעין עם איראן מ-2015, עמדה שהדגיש גם במהלך מסע הבחירות האחרון. בנוסף, הוא תומך נלהב בחוק החיג'אב החובה ומאשים את המערב בהסתרת "התפקיד המפואר" של נשים איראניות בתחומים שונים. ג'לילי אף הגדיר את החיג'אב כ"קוד לבוש לשמירה וחיזוק קדושת מוסד המשפחה".

ניצחונו של פזשכיאן מסמן שינוי פוטנציאלי במדיניות האיראנית, אך עדיין מוקדם לקבוע את היקף השינוי. בעוד שהגישה הרפורמיסטית שלו מעוררת תקוות לשיפור היחסים עם המערב, יש לזכור כי מערכת השלטון באיראן מורכבת ומרובדת, כאשר המנהיג העליון, עלי חמינאי, עדיין מחזיק בסמכויות נרחבות.

עבור ישראל והקהילה הבינלאומית, בחירתו של פזשכיאן מציבה אתגרים ואפשרויות חדשות. מצד אחד, גישתו המתונה יותר עשויה לפתוח פתח למשא ומתן מחודש בנושאים כמו תכנית הגרעין האיראנית והסרת הסנקציות. מצד שני, יש להיזהר מאופטימיות יתר, שכן המדיניות האיראנית עדיין מונעת על ידי אינטרסים לאומיים ודתיים עמוקים.

בחודשים הקרובים, העולם יעקוב בדריכות אחר צעדיו הראשונים של פזשכיאן כנשיא. האם הוא יצליח לקדם את הרפורמות שהבטיח? האם יצליח לשפר את מצבה הכלכלי של איראן תוך כדי שמירה על האינטרסים הלאומיים שלה? והאם יצליח לגשר על הפערים עם המערב מבלי לאבד את התמיכה בתוך איראן?

התשובות לשאלות אלו יתבררו בהדרגה, אך דבר אחד ברור: בחירתו של מסעוד פזשכיאן מסמנת פרק חדש בפוליטיקה האיראנית, פרק שעשוי להשפיע באופן משמעותי על המזרח התיכון כולו ועל יחסי איראן עם העולם.