כיבוש רפיח? יש לצה"ל עוד הרבה עבודה!

הלחץ האמריקני, שהביא עמו לחץ בינלאומי, בדרישה לוותר על כניסה קרקעית לרפיח לא הרשים את ראש הממשלה ולמרות הסנקציות שעלולות לבוא בעקבות החלטתו, סוף-סוף אחרי אין ספור דחיות ועיכובים, הנה זה בא בשעה טובה, ראש הממשלה החליט וצהל החל בתמרון קרקעי ברפיח.

צריך להניח את הדברים על השולחן, לא היה אחד בקבינט המצומצם והמורחב שחשב שאפשר לסיים את המלחמה ללא פעילות קרקעית ברפיח.

מעבר לניסיון למצוא חן בעיניי התקשורת שדחקה לדחיית התמרון ברפיח, הוויכוח האמתי בין חברי הקבינט היה עד כמה ניתן לדחות את הפעילות הקרקעית כדי לנסות להגיע להסכם על החזרת חטופים.

אחרי שכולם הבינו שחמאס בתיווך מצרים לא מפסיקים לתעתע בנו כדי להרוויח זמן, הברירה היחידה שנותרה לכולם היא כניסה קרקעית לטיהור רפיח.

אך האם אחרי רפיח נגיע אל המנוחה ואל הנחלה? כנראה שלא.

הנה כמה נקודות שכדאי להתעכב עליהן:

• מרוב דיבורים על רפיח, שכחנו לרגע שיש עוד מקומות במרכז הרצועה שצהל עדיין לא פעל בהם. ההנחה בקרב הגורמים המודיעניים שישנם חטופים חיים שנמצאים במרחב היא זאת שהכריחה את קברניטי המלחמה שלא לפעול במקום, בדיוק אותה הנחה תקשה על צהל לפעול בחופשיות ובעוצמה במרחבי רפיח, מה שאומר שהפעילות הקרקעית לא תגיע למלוא עוצמתה ויעדיה.

• בתחילת המלחמה, ישראל נהנתה מרוח גבית בינלאומית לבצע תמרון קרקעי בעזה. אחרי חצי שנה של לחימה, אין מדינה מערבית אחת שלא ניסתה להניע את ישראל מפעילות קרקעית ברפיח. ישראל אמנם דחתה בחצי נימוס את הדרישות, אך לאורך זמן הלחץ הבינלאומי ילך ויגבר ויקשה מאוד על התמרון הקרקעי בעיר הדרומית.

• ברפיח נותרו חמישה גדודי חמאס פעילים, אך בנוסף אליהם, לאורך חודשי ההיסוס הישראלים, חמאס שלח עוד ועוד מחבלים שיתגברו את הגדודים המקומיים, על כן הפעילות הקרקעית במקום תהיה עיקשת ומדממת יותר מקודמותיה. חיילינו זקוקים לתפילות ולניסים רבים.

• אך החשוב מכל צריך להיאמר: בעזרת השם צהל יצליח לגבור על האויב גם ברפיח, אך הניצחון יהיה בעיקר ניצחון נקודתי. ארגון החמאס ומורשתו נמצאים עמוק בלב העזתים שכמהים להרוג כל יהודי באשר הוא,

לכן גם אם צהל יפרק את כל גדודי החמאס שברצועה ויהרוג את כל לוחמיו, האיבה והרצח החמאסי לא יסורו מאזרחי עזה שינסו בכל הזדמנות לשוב ולפגע בנו.

ועדיין, למרות הקושי לגדוע את הרעיון, ניסיון העבר מוכיח כי ככל שצהל יפעיל יותר עוצמות וכוח, כך הרתיעה תישמר לאורך זמן רב יותר, ועל כן כל מה שנותר כעת לצהל הוא הגברת והעצמת התקיפות כדי שיהדהדו בלב הטרוריסטים העתידיים לאורך שנים רבות.

בהצלחה לחיילי צהל היקרים!