צו חיפוש לרשתות החברתיות: ישראל וארה"ב בצעד תקדימי משותף

גופי החקירה בישראל ובארה"ב פועלים יחדיו במטרה לבסס תשתית ראייתית שתאפשר הגשת כתבי אישום בגין פשעי המלחמה שביצעו מחבלי נוח'בה במהלך מתקפת הטרור הקשה ב-7 באוקטובר. במסגרת מאמצים אלו, צוותי חקירה משתי המדינות מגבשים בקשה משפטית שתוגש לבית משפט אמריקני, במטרה לאפשר להם גישה ישירה לשרתי הרשתות החברתיות, דוגמת פייסבוק, אינסטגרם ו-X (לשעבר טוויטר), כדי לאתר חומרים דיגיטליים המהווים ראיות קריטיות.

על פי הדיווח של נטעאל בנדל ב-Ynet, צוותים משותפים של פרקליטים ושוטרים אמריקנים וישראלים כבר קיימו פגישות עבודה כדי לקדם את הבקשה, כשהמטרה המרכזית היא לחשוף סרטונים ועדויות מצולמות שנמחקו או שלא פורסמו לציבור, אך עדיין קיימים בשרתי הרשתות. חומרים אלו עשויים לכלול תיעוד ישיר של מעשי הזוועה שבוצעו ביום הטבח, תיעוד מיקומם של המחבלים באותן שעות קריטיות, ואף פרטים נוספים שיסייעו בגיבוש תיקים פליליים מבוססים.

גורמים המעורבים בחקירה מסבירים כי מדובר באחד מהצעדים החשובים ביותר במאבק הראייתי נגד מחבלי חמאס, שכן רשתות החברתיות שימשו כר נרחב להפצת התעמולה של ארגון הטרור, אך גם כתיעוד ישיר של מעשי הרצח והאלימות. "יש לנו מידע משמעותי על כך שמחבלים עצמם העלו תכנים לרשתות הללו בזמן אמת, ולאחר מכן מחקו אותם, או שהתכנים הוסרו על ידי מנהלי הפלטפורמות. הגישה לנתונים האלו תוכל לספק מידע קריטי להעמדתם לדין," ציין בכיר בפרקליטות.

במסגרת מאמצי החקירה, יחידת הסייבר של להב 433 ושירותי ביטחון נוספים בישראל פועלים יחד עם הרשויות האמריקניות כדי לאתר חומרים דיגיטליים הנמצאים בשרתי החברות המפעילות את הרשתות החברתיות. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שמבצע דוח מיוחד בנושא העמדת מחבלי נוח'בה לדין, עודכן לאחרונה בהתפתחויות אלו.

לפי מקורות המעורבים בפרויקט, אחת המטרות המרכזיות היא לאתר לא רק סרטונים שהועלו ונמחקו, אלא גם לאכן טלפונים ניידים שהיו בשימוש באותה תקופה. איכון הטלפונים יוכל לשמש כראיה מכרעת להוכחת מיקומם של מחבלים בנקודות מסוימות בזמן ביצוע הפשעים. "לא מדובר רק בתיעוד ויזואלי," מסביר מקור משפטי בכיר, "אלא ביצירת מפת נוכחות מדויקת שתוכל לשמש ראיה ישירה להעמדה לדין."

ממשלת ארה"ב כבר הקימה צוות חקירה מיוחד שמטרתו לחקור את הפשעים שבוצעו ב-7 באוקטובר, כאשר אחד מהשיקולים המרכזיים להקמתו הוא העובדה שהיו בין הקורבנות גם אזרחים אמריקנים, כמו גם חטופים שמוחזקים עדיין ברצועת עזה. לצוות האמריקני סמכויות רחבות, כולל היכולת להוציא צווים משפטיים לרשתות החברתיות, גם כאשר השרתים שלהן מאוחסנים מחוץ לגבולות ארה"ב.

כחלק מהמגמה המשפטית החדשה, מומחים למשפט בינלאומי מציינים כי מדובר בצעד בעל משמעות רחבה לא רק למקרה הנוכחי אלא גם להליכים משפטיים עתידיים כנגד גורמי טרור ברחבי העולם. "אם בקשה כזו תאושר, היא עשויה ליצור תקדים משפטי חשוב שיאפשר בעתיד למדינות אחרות לדרוש גישה דומה לשרתי רשתות חברתיות במקרים של חקירות פשעי מלחמה או טרור בינלאומי," אמר פרופסור למשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

למרות המאמצים הנרחבים, גורמים המעורבים בהליך מבהירים כי מדובר באתגר משפטי מורכב, שכן רשתות חברתיות רבות מחזיקות במדיניות פרטיות מחמירה ומקיימות מנגנונים קפדניים של הגנה על מידע משתמשים. בעבר כבר היו מקרים שבהם פלטפורמות סירבו להעביר מידע לרשויות החקירה גם כאשר הוגשו צווי בית משפט. עם זאת, במקרה הנוכחי, בשל חומרת האירועים והעובדה שמדובר בחקירה משותפת של ישראל וארה"ב, הסיכוי לאישור הבקשה גבוה מהרגיל.

"זהו קרב משפטי לא פחות מקרב ביטחוני," מסכם בכיר במשרד המשפטים הישראלי, "הראיות שאנחנו מחפשים יאפשרו לא רק להעמיד את המחבלים לדין, אלא גם לשפוך אור על מלוא הזוועות שביצעו ולהביא את האחראים לדין צדק."